היום, 07:16 בבוקר, הטלפון מצלצל. אני עוד במיטה אז זה ישר לתוך המוח. לוקח כמה צלצולים ומחשבות של מי זה יכול להיות בשעה כזאת עד שאני עונה.

- "הלו?"

"שלום! נשלחה אליכם הודעת אס אם אס שהומרה להודעה קולית  ביום. ראשון. בשעה. עשרים ושלוש וּ---(פאוזה קצרה) שלושים. להאזנה להודעה נא הקישו אחת (רבאק, שבע ורבע בבוקר, איפה המקשים? אה הנה. אני מקישה). ההודעה נתקבלה מטלפון מספר (עוד קצת פאוזות)

אפס.חמש.אפס.חמש.שבע.שמונה.תשע.שבע.שמונה.תשע. ונאמר בה (פאוזה. קול מתכתי אחר) וופפאאארררראאאוווררראוררר"

- "מה?"

"לשמיעה חוזרת של ההודעה נא להקיש אחת."

אחת.

"ההודעה נתקבלה מטלפון מספר-- ונאמר בה: וופפאאארררראאאוווררראוררר."

ססססאמממ־אמממ־אמממק בזק יא זונות (עובר לי בראש, לא באמת אמרתי לרובוט). אני מניחה את השפופרת וחושבת על המטומטם שתכנן את המערכת, נזכרת בצלצול שקיבלתי בעיצומו של יום כיפור. ימוּת העולם אני לא עונה, חשבתי במשך 20 צלצולים. מי מתקשר ביום כזה? כולם יודעים שאני דוסית וצמה.

במוצאי כיפור נפתרה התעלומה, זה היה סמס שנשלח בערב יום כיפור בבוקר והמחשבים של בזק שהיו עסוקים בהכנות לארוחה מפסקת, ואח"כ במנוחה, ואח"כ בארוחה ואז בפגישה עם החבר'ה בדרך לביתכנסת, עיבדו אותו לאות קולי רק אחרי שהתחילה התפילה ל"ווררראוווררר ווררראווור דררראאאאמממררראאאר".

מזל שהם אומרים מאיזה מספר טלפון נשלח הסמס.

ולא, אף מילה על זה ששולח סמסים לטלפון של הבית.

טוב, אולי בכל זאת מילה: הוא הרבה פחות מטומטם מהמטומטם של בזק שתכנן את המערכת להתקשר בשעות ובימים משונים (ואף מילה 2# על ההמרה מסמס לאות קולי) ומכל אלה שמעליו שאישרו אותה כמו שהיא, ושמקבלים משכורת שנתית שלי בחודש אחד, על חשבוני. וופפאאארררראאאוווררראוררר עליהם אמן!

התמונה מכאן