כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    צריכים שינוי

    כולנו עושים אותו דבר.
    אותו שטאנץ, אותו מסלול, אותו טיול אחרי צבא, אותו כאב, אותו פחד ואותן תלונות.
    לבלוג הזה אני מזמין כל אחד שרוצה להציע ולערער על איזושהי אמת שכולנו פועלים תמיד לפיה....
    אז אני מזמין אתכם - סוחרי מניות שתורמים לקבצנים בצומת, עורכי דין ותיקים שמאמינים בצדק חברתי, רווקים תל אביביים צעירים שמאמינים ברומנטיקה, פוליטיקאים עם עמוד שדרה, זוג צעיר שמעדיף לשכור דירה מאשר לקחת משכנתא, ואפילו את שמעון פרס. סתם - אם הוא באזור, שיקפוץ, יגיד משהו לח'ברה....

    החינוך כצורך קיומי

    7 תגובות   יום שבת, 21/7/07, 14:09

    פעם היינו עם הספר. עם שהסטריאוטיפ המרכזי שלו היה חוכמה, למדנות, שקדנות, תבונה, פיתרון בעיות ויצירתיות.  התמלאנו גאווה בכך שהעולם הילל את המדענים, החוקרים והיוצרים היהודים. הכלכלנים, המשפטנים, הוגי הדעות ושאר אנשי הרוח.

    אז איך קרה שאנחנו נשארים בעיקר עם הרוח?

    כשהיינו עם נרדף – מי שלא למד, לא שרד. הידע היה הכוח המניע מאחורי עם נטול בית וחסר שורשים.

    אחר כך בנינו מדינה – בישראל השוביניסטית של עד שנות השמונים – אבא עושה קריירה, אמא נשארת בבית עם הילדים. הוא מהנדס – היא מורה.  אם מישהי הלכה לאוניברסיטה – זה כדי למצוא בעל...  הפסדנו פוטנציאל גדול של משק וצמיחה, הרווחנו מורות שיש להן מה ללמד.

    ואז התקדמנו, ברוך ה'.  אין תפקיד שגבר ממלא במשק שאישה לא יכולה לבצע (אולי חוץ מעובדות זבל או פועלות בניין – וזה לא כי אתן לא יכולות, זה יותר כי אנחנו לא רוצים לראות אתכן שם...). 

    עכשיו לתוצר הלוואי.  זוכרים את הפרחה של הכיתה?  זו שחשבה שנפוליאון המציא את הגבינה למריחה? זו שחשבה שרבין בנה את כיכר רבין?  זו שחשבה שאנחנו צמים ביום כיפור כי הייתה שם מלחמת ההקמה של המדינה?  זו שחשבה שזה מה זה מגניב לסובב את המסטיק על האצבע תוך כדי שהיא מביאה את העיניים לכדי פזילה?  זו ש"באה מאהבה" בכל הפסקה עם עשב בשערה וריח של סיגריות? אז זהו.  היא לא התקדמה הרבה מאז.  הבעיה שהיא כנראה תלמד את הילדים שלכם.

    אז נכוווון – יש רבים וטובים שהלכו לתחום ההוראה כשליחות למרות שיכלו לעשות משהו אחר בחיים.    נכווווון – יש מורים ומורות אינטלגנטים ורחבי אופקים.  הבעיה שהרוב לא.  הבעיה שכבר שנים לא מעטות רוב הסטודנטים והסטודנטיות להוראה – הם כאלו שלא הצליחו להתקבל לשום תחום אחר.  הם כאלו שהקשר ביניהם לבין מוסר לימודים או הרחבת אופקים, הוא כמו הקשר בין פוליטיקאי לכנות, כמו בין הפועל יהוד לליגת האלופות.

    אני בטוח שדור המורים הצעיר רוצה להגיב בזעם – אל תעלבו, זה לא אישי נגדכם.  הגעתם לאן שהגעתם בגלל כל מיני פוליטיקות שיצרו כאן יותר מדי זמן. בגלל שאיבדנו אותכם כשהייתם תלמידים. אבל זה לא משנה את העובדה שאני ממש דואג ממי שילמד את הדור של הילדים שלי, ואני עדיין זוכר מה עשיתם בתיכון. 

    תוצר לוואי 2 – זוכרים את האקדמאי הערבי שלא העסקתם במקצוע שלו כי הוא ערבי?  הוא הלך ללמד בבתי הספר בכפרים ובישובים הערביים.  כתוצאה היום יותר ויותר מהאוכלוסיה הערבית מאיישת את האוניברסיטאות, בעוד שבוגרי התיכון העירוני מאכלסים את המכללה שמלמדת בחצי רמה וגובה מחיר כפול.  הגזענות שלנו הכתה בנו בשטח המשחק שלנו – בלי ששמנו לב.

     אז מה עושים?  לא פשוט.  זה ייקח כמה שנים אבל זה בר ביצוע.  הנה כמה רעיונות:

    מתנים את רשיון ההוראה שפעם חילקנו לכל מי שצבר 250 בפסיכומטרי – לבחינת הסמכה אחת לחמש שנים.   יוצרים רף כניסה הרבה יותר מורכב לתחום ההוראה – ובכך משקמים את מעמד המורה בישראל.     מוציאים משוק ההוראה את מי שאין לו תואר אקדמאי או מקצוע עצמאי מלבד אותה תעודת הוראה ממכללת צומת חולון.     בהתאם מעדכנים את רמות השכר והמבנה הכספי.      מזרימים לחדר המורים הרבה יותר אקדמאיים ובעלי מקצועות חופשיים (יותר מדי מהם מוצאים עצמם ממילא כסוכנים של אורנג' וסלקום).  יתרון נחמד יהיה לשלוח את האקדמאי היהודי לבית הספר הערבי וההיפך – אבל זה כבר נושא אחר.      מכניסים לחדר המורים בעלי מקצוע ואקדמאים בגילאי 45+, כאלו שכבר מתחילים להתקשות למצוא עבודות במשרה מלאה מול מתחרים צעירים, אך מנגד כבר גידלו ילד או שניים בגיל תיכון.  נותנים הטבות מס והטבות פנסיוניות לאנשי קריירה ועסקים אשר יהיו מוכנים לבוא וללמד X שעות בשבוע.  מגדילים את פרויקטי הפרח למיניהם – עם דגש יותר גדול לסטודנטים שילמדו כיתות במקצועות שאנחנו מתדרדרים בהם (אנגלית, מתמטיקה, הסטוריה).  מתניעים פרויקטים של הרצאות אורח של אנשי ציבור (לא נינט, אלא אבישי ברוורמן. לא צביקה פיק אלא שלמה תשובה, לא טל פרידמן אלא נוחי דנקנר) להשראת תלמידי תיכון.  מכניסים שיעורים לאוטו-דידקציה ולימודים מהאינטרנט כלימודי חובה מבית הספר היסודי.  מאריכים את יום הלימוד בשלוש-ארבע שעות ביום, כאשר באמצע היום תהיה הפסקה למורים לריענון והכנת מערכי שיעור, והתלמידים יושבים על שיעורי הבית.  סרטי תדמית המופנים להורים – המעודדים אותם לתמוך במורה ולא לתקוף אותו – כשהילד המוצלח פתאום קיבל ציון נמוך.  מקטינים את הכיתות.   
    כסף לכל זה?  מרבית ההצעות אינן גוזרות שינויים תקציביים משמעותיים, למעט צמצום הבירוקרטיה במשרדי הממשלה.   רוצים עוד כסף?  תתפלאו כמה כסף יגיע למטרות כאלו מתרומות, ומניצול שטחי הפירסום הפוטנציאלים בבתי ספר. דוגמא? - כמה לדעתכם תגבה סלקום כדי לקבל מכרז ממשלתי להעביר שיעורי חשבון במכשירים של הדור השלישי?  אני מוכן להתערב שהם גם יתנדבו לחלק מכשירים סלולרים בחינם לתלמידים שאין להם.  תבדקו את המודל העסקי - זה יתפוס.

     

    אני בטוח שיש לרבים מכם עוד הצעות...   אני מקווה יותר שלמישהו מכם יש את היכולת לעשות איתן משהו.

    דרג את התוכן:

      תגובות (7)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        21/11/07 14:33:

      איך שעצב ושימחה מתערבבים להם.

       

      שימחה על הפוסט הנפלא ועצב על כמה שהוא נכון.

       

        6/9/07 13:49:

      אסף - לגבי אנגליה - אני שמח על התיקון שלך, ומקווה שהוא אכן נכון.  הFWD שהגיע אליי בנושא היה מקומם ומזעזע.

      לגבי ציון האבל הפלסטיני - אתה צודק, זה באמת לא עניין דתי. אבל מכאן ועד הלגיטימציה שאנחנו נותנים ליצירת גייס חמישי במימון המדינה...

       

      כמובן שלא כל ערביי ארץ ישראל מסוכנים, רובם המכריע מעוניין להיות חלק פעיל במדינה מתוקנת. אבל אי אפשר להתעלם מהדרך שבה מתומרנת מערכת החינוך לקידום הנושאים הפלסטיניים - אי אפשר ואסור לייפות את זה במשקפיים ורודות.  כל אדם רואה עצמו כחלק מקולקטיב, ויש גורמים רבים הטורחים לשייך את האג'נדה הפלסטינית לערביי ארץ ישראל. אתה לא רואה התנגדויות לכך בקרב האוכלוסיה של ערביי ארץ ישראל.  אני עדיין לא ראיתי חבר כנסת מוסלמי אחד שמגנה את החמאס, או את הפיגועים, או כל גורם שאינו ראש הממשלה (לא משנה מי הוא יהיה).  אם וכאשר יתרחב העימות, אם וכאשר יידרשו שכנינו ביפו, לוד, חיפה ועכו לתפוס צד - יש לך ספק מה הוא יהיה?  אם יש לך ספק, גש לישראלים שחיים בעכו עשרות שנים ותשאל מה עבר עליהם בשבוע של ה12 לספטמבר 2000, כשערביי ארץ ישראל החליטו להצטרף לאינתיפאדה.  שוב לא הרוב, אבל מיעוט שגדול מספיק בשביל להשפיע.

       

      הפוסט גלש לעניין פוליטי שלא כיוונתי אליו.

       

      הדגש שאני חותר אליו הוא התחלה של תיקון אמיתי ויסודי במערכת החינוך. מעין "מי לתלמידיי אליי"....   ;)

       

       

        2/9/07 11:57:

       

      צטט: מנחם אש 2007-07-25 10:06:26

      לגבי שרה שטוענת שאין תקציב - מעולם לא נולד הפוליטיקאי שטען שיש לו כסף לעבוד.


      ההערה השניה היא - "תתעורר!". גש לאוניברסיטת חיפה ותראה אותם מציינים את הנכבה (יום האבל המוסלמי על הקמת מדינת ישראל),

      תראה אותם מתעמרים בסטודנטים יהודים, שורטים ומחבלים במכוניות הסגל כשהם מנופפים בדגלי פלסטין (דבר שלא היו מעיזים לעשות בארה"ב או גרמניה למשל),

       

      והערה שלישית - ככה על הדרך. השבוע נתבשרנו על כך שממערכת החינוך באנגליה הוצא החוצה נושא לימוד השואה כי הוא פוגע ברגשות המוסלמים החיים במדינה,

       

      א. הנכבה אינו יום אבל מוסלמי אלא יום זכרון פלסטיני - זה ההבדל בין פנאטיות דתית לבין זכרון היסטורי. אני לא חושב שיש משהו מרושע בציון יום שנראה להם כיום אסון. חבל שכך אבל לגיטימי.

       

      ב. לגבי הדיווח על בריטניה - זה לא היה השבוע אלא לפני כמה חודשים. וזה לא הוצא "ממערכת החינוך הבריטית" אלא היה יוזמה פרטית בבית ספר אחד, שהתגלתה בדו"ח רשמי של מערכת החינוך ( שמתח עליה ביקורת) ועוררה תרעומת ברחבי בריטניה.  נא לא לסלף עובדות בדרך להסקת מסקנות מרחיקות-לכת...

       

       

        2/9/07 11:48:

       

      צטט: מנחם אש 2007-07-25 10:06:26

       גש לטכניון ותראה תאים-אנטי ישראלים בתוך הקמפוס (במעונות שזכו לכינוי "נווה עזה").


      זאת לא הסיבה בגלל המעונות נקראים "נווה עזה" 

      הסיבה האמיתית מוסברת כאן .

        25/7/07 10:06:

      לגבי שרה שטוענת שאין תקציב - מעולם לא נולד הפוליטיקאי שטען שיש לו כסף לעבוד.

       

      לגבי הערבים באקדמיה - שתי הערות - זו הייתה דוגמא לכך שתמיד צחקנו על שכנינו כלא חכמים ובסופו של דברים הם מביסים אותנו במבחן המעשי.  כל הכבוד להם שהם שמים את החינוך כערך עליון.  

      ההערה השניה היא - "תתעורר!".  גש לאוניברסיטת חיפה ותראה אותם מציינים את הנכבה (יום האבל המוסלמי על הקמת מדינת ישראל), תראה אותם מתעמרים בסטודנטים יהודים, שורטים ומחבלים במכוניות הסגל כשהם מנופפים בדגלי פלסטין (דבר שלא היו מעיזים לעשות בארה"ב או גרמניה למשל), גש לטכניון ותראה תאים-אנטי ישראלים בתוך הקמפוס (במעונות שזכו לכינוי "נווה עזה").  אז זה לא שמתקיים כאן איזה חזון מזרח-תיכון, והאקדמאים המוסלמים נהיים אוהבי ישראל או לפחות מעריכי קיומה.  לפחות לא נשלה את עצמנו.

       

      והערה שלישית - ככה על הדרך.   השבוע נתבשרנו על כך שממערכת החינוך באנגליה הוצא החוצה נושא לימוד השואה כי הוא פוגע ברגשות המוסלמים החיים במדינה, ולא מאמינים בקיום השואה.  בבתי הספר בפלסטין ובעולם הערבי מציגים את פלסטין השלמה, שבה אפילו לא מופיעות "התנחלויות" כמו תל אביב למשל.   אז שוב אני חוזר בצער - בוא לא נשלה את עצמנו. המוסלמים משתמשים בחינוך כדי לדחוק את קיומנו וזכרנו בכל העולם.  לפחות שאנחנו נשתמש בחינוך כדי לחזק אותם.   לכן זה נושא הפוסט - החינוך הוא צורך קיומי למדינה. חינוך זה "להיות או לחדול".

        21/7/07 14:44:

      קודם כל סחה על הפוסט.

      הנושא חשוב ובוער.

       

      לדעתי יש סיבה למצב, שלא נגעת בה.

      והיא לא קשורה לתקציבים, או לתוכניות הוראה.

      בחברה שלנו היום ערך ההשכלה והתרבות ירד מאוד.

       

      התלמידים מקבלים מהחברה (באמצעות המדיה וכאלה),

      ודרך ההורים שלהם, את המסר שהשכלה זה לא חשוב.

      שאין טעם להתעמק בספרות (או אמנות בכלל), ולהשקיע בלימודים.

      הרבה יותר חשוב להראות טוב, לקנות את הדברים הנכונים

      ובכלל, הסיפוק מכל דבר צריך להיות מיידי.

      (זה לא מבוסס כ"כ , אבל אני מקווה שתסכים)

       

      לכן התלמידים, ההורים והמדינה - מתייחסים למערכת החינוך כאל משהו לא ממש חשוב, מי שיכול עוזב - ומי שנשאר - אתה לא רוצה שישאר. עד כאן אידאולוגיה.

       

      מהבחינה הפרקטית - אני פחות אופטימי לגבי אפשרויות המימון שאתה מציע. הרי שרת החינוך טענה ממש עכשיו, כשהרחיבו את חוק חינוך חובה - שאין למשרד החינוך כסף אפילו לעוד שנתיים חינוך חובה - אז מאיפה יביאו את כל הכסף שאתה מדבר עליו? (מסתבר שלקצץ בבירוקרטיה זה לא טריויאלי).

       

      לגבי מימון מספונסרים מסחריים - זה מדרון חלקלק.

       

      ולגבי תוצר לוואי 2 - ההצגה מקוממת. מה איכפת לך שיש ערבים באוניברסיטאות?

       

       

       

       

        21/7/07 14:30:
      לצערנו הרב הרמה הכללית רק ירדה.בחינת סף למורים לדעתי צריכה להיות רמת שפה – לפחות למחנכים. לא יתכן שיהיו שגיאות כל-כך נוראיות בדיבור כמו "שתי תפוחים" וכדומה. אנחנו יכולים ללמוד ממדינות ה"נמרים", קרי יפן, קוריאה, סינגפור, טאיוון והונג-קונג (גם כיום, למרות שחזרה לריבונות סין) שהציבו לעצמן את החינוך בראש סדרי העדיפויות ומורה הוא בעל השכר הגבוה ביותר במגזר הציבורי (!). כאשר שכר מורה הוא נמוך כל כך למה שאנשים ברמה גבוהה ילכו ללמד?!  מדינת ישראל לוקה בקוצר רואי שאחד מהיבטיו החמורים ביותר הוא סוגית החינוך.לא רק שהחינוך הממלכתי נחלש, ממשלת ישראל הנוכחית קוברת אותו לחלוטין על-ידי תמיכה בחוקים נבזיים כמו "חוק נהרי" המחייב את הרשויות המקומיות לתקצב מוסדות חינוך פרטיים (כמובן מאותו תקציב של החינוך הממלכתי) והחוק שעבר בשבוע שעבר הפוטר את מוסדות החינוך החרדים מלימודי הליבה. כאשר מדינת ישראל מעודדת חינוך לא ציוני ולא יצרני, מה עתידה של המדינה? מספר צעדים דרסטיים צריכים להנקט:
      1. העלאת שכר המורים בצורה דרסטית (לפחות לשכר הממוצע במשק).
      2. הצערת המערכת – סינון מורים שחוקים מן המערכת, תוך מתן תגמול נדיב, על-מנת לרענן את השורות.
      3. הגדלת תקציבי תשתיות החינוך – הקטנת מספר התלמידים בכתה, החלת יום חינוך ארוך, כולל סיוע אחר הצהריים בהכנת שיעורי הבית, ובניית מתקני חינוך ראויים.
      4. מעקב אחרי המורים ובדיקת איכותית של תכני הלימוד ודרך העברתם. החלת מערכת ביקורת אקראית (להבדיל מהמבחנים הממוסדים כמו מבחני מיצ"ב) שתבחן תלמידים ברגע נתון (מה שנקרא בוחן פתע).
       יש עוד דברים שצריכים להיעשות. הזמן קצר והמלאכה מרובה.ישר כוח על התייחסותך עמוקה לבעיה הכה חמורה הזו.

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      steinberger
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין