לטיפשות יתרון עצום! בכל תחום בחיים!

ככל שתחכים לחשב, לשקול : כך תעשה פחות. בחישובייך תמיד תאדיר את השלילי, את דרכו של כישלון ואת הנתונים הפחות טובים או חיובים שבעניין! אדם צריך לשקול מעט וכך חייו יהיו מלאים הרבה! מעניין להביט על שורש המילה שכול! : ש.כ.ל. האם ישנו איזה שהוא קשר? אולי משמעות? הרי שכול דבר נורא ואיום הוא. עצוב ומלא יגון, כך גם דרכיו של השכל!

בקריאה של קהלת שכתב האדם החכם בעולם מבינים בבירור כי היה זה גם האדם העצוב בעולם! במו ידיו רשם האיש "ושנאתי את החיים, כי רע עלי המעשה שנעשה תחת השמש" וזה היה אדם שהיה לו הכל, בכל המובנים!

השכל בחישוביו מצר את החיים ואת המעשה. הוא לוקח ומגמד את השמחה ואת הספונטניות של החיים. הוא מקשה לחוות את החדש והטרי. הוא מצר אותך לעולם ידוע ובטוח כביכול. משריש בך קביעות, מסגרת קבועה וידועה ועשיה בנאלית שחוזרת על עצמה.

מה יוצר מעשה?

הרי זה נוצר רק מניצוץ של תקווה! מניצוץ של שמחה טהורה שהגיע מבפנים, מהתלהבות של ילד משטות ומקשקוש. משם ה"רעיון" עולה לשכל ומתחיל בתהליך של אלמנציה, של קטילה והרס. לבסוף הוא נעלם, מקוטלג כבלתי אפשרי או כדאי! החישובים מוחקים אותו.

כשהעיבוד השכלי חזק כל רעיון נמחק, כל דבר חדש נמחק!!!