אני ועצמי, נמצאים בסופרפוזיציה של שני מצבים - כלומר: כאשר אני יודע בוודאות גמורה היכן אני עומד בדיוק מול המטרה, אין לי צל של מושג אם אני מתקדם לקראתה מהר, או חלילה את הרכבת מאחר. מאידך אם אנוכי יודע עד כמה מהר או לאט אל משאת נפשי אני עט,אז תכלית מהותי מעיניי נגוזה לעד - לפעמים אני עליון, ופעם תחתון. לעיתים אני מוזר, ויכול להיות גם קסום. יש עת ואני מעלה וברגע אחר נמצא מטה. - האנוכי שלי פשוט ניצב! באי ודאות שלישית של המצב - כל זה נכון: לאמש למחר וגם לעכשיו.
תגובות (3)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
כעת שיצרת מבנה. השיר ברור.
כתבת קצר שהוא בכלל לא רע.
שוקי
למילים יש את הקסם שלהם, המטרה היא להנעים לקורא
באשר לפירוש, כול אחד יכול לפרש כראות עיניו
אני לא כותב עם רעיון קונקרטי,
המילים באות אלי וכך אני כותב אותן.
קח את המילים בשני דרכים
פשט או דרש ועשה בהן
כרצונך.
אני תמיד איתך.
משהו במבנה הטקסט אינו ברור לי.
יש בודאי קסם כל שהוא בחיבורי המילים.
אנא גלה לי את רזיו...
שוקי