nomen omen
השם (nomen) הוא הגורל (omen) - קובעת הלטינית
כמו למילה, לשם כוח יצירה המתווה גורלות וקובע מהויות, ובכך מעצב את העתיד
והשם גל - עולה יורד, שוצף ורוגע - מסביר את כל הבלגן
© כל הזכויות שמורות לגל וייס. כל הכתוב נוצר על ידי ושייך לי, אלא אם כן צוין אחרת.
ו.. אני מעונינת בבקורות אמיתיות, בהערות נוקבות, בדברים שיוכלו לשפר את כתיבתי ולא רק בתשבחות המנומסות שמאד נעימות לי - מודה
ותודה
פוסטים אחרונים
- וואו.. אפשר פתאום שוב? 24/6/19
- invictus - William Ernest Henley 1849–1903 14/5/11
- "אני לא פמיניסטית" או מבוא לפמיניזם אבולוציוני 16/11/10
- דבורה בארון 1/11/10
- ביער ובעיר – ש"י עגנון (מתוך הקובץ אלו ואלו) 22/10/10
- סאראמגו 21/7/10
ארכיון
פיתוי
(מאמין לכל דבר, לחתול ולעכבר) המילה 'פתי' קרובה ל'פיתוי', ל'פיתיון' השורש.. פ.ו.ת? לא, לא, פ.ת.ה. 'פות' קשורה ל'פיתוי', קשורה, אלא מה העברית תופסת את האשה עם כוח, פיתוי, ביכולתה להפוך גברים לטיפשים, ל'פותים', שנענים, שנלכדים. בעברית האשה מדיחה, הגברים סבילים. (סובלים). (סבלים). (ולרגע רציתי להוסיף נסבלים עם סימן שאלה, הלו.. יש סימן לתימהון?) (תימהון מילה נהדרת, בעצמה כל כך תמהה)
בעברית טיפשות היא כניעה לפיתוי. לוזרים זונחים מטרות למען גרוי. הפיתוי מופנה ליצר, לחשק, למין - רגשות "נמוכים", החוכמה שייכת לתודעה ולנפש ה"גבוהים". . הבעיה בעונג היא הרצון לעוד, ועוד. ועוד. הפיתוי ממכר.
חכמים מסרבים לפיתוי כדי לא להידרדר.. במדרון.. במילה להידרדר רגלים מנסות לעצור.. נגפים.. צוברי ם. . ת.א ו. צ . ה . . וזה, לכל הרוחות, קשה יותר מאיסור מוחלט, זה דורש ערנות.. כמה להרשות, מתי להרפות, עם מי.. ואיך..
(ואפילו העברית יודעת שאני אקטיבית, מדי, מגזימנית. די!)
( בעברית גם.. מוסר.. משורש י.ס.ר במקרא, בדרך-כלל, מוסר אינו ייסורים מקריים אלא כאלה שבאים ללמד, צרות להפיק מהן לקחים משלי ד' 13.. החזק במוסר אל תרף, נצרה כי היא חייך .. כמו שלא עוזבים את החיים, גם כשמתקרבים למוות וגם כשאיכות החיים לא מושלמת - כך אין לעזוב את המוסר, גם כשלא מצליחים לשמור את כולו .. ) .
מאז הגירוש מגן העדן מואשמת האשה בפיתוי, למרות שזה הנחש שהתחיל.. בפיתוי לדעת טוב ורע, בפיתוי לאכילה מהעץ המסמל גבולות והימנעות מהתפתות, הימנעות מעבירה. והעונש הרי ניתן לכל השלושה, והנחש הרי הוא הפאלוס המפתה את חווה המפתה את אדם.. מי מתחיל מי מסיים את שרשרת הפיתוי? המשולש נצחי.. אבל מה זוכרים? שהאשה פיתתה את הגבר. נקודה. מעמדה מונצח כמניפולטיבית, כנחותה, כזו שמדיחה את הזכר הצדיק שנענש בגללה, הזכר שאינו אחראי להחלטותיו, ליצרו, להתפתותו. האשה פותתה ופיתתה ותפתה, המסכן רק פותה. העונש מדגיש שאין להתיר לחיה למשול באדם, אלא לדעת. שחיית השדה על גחונה תירדף ותושמד. הנחש ערמומי, הוא עירום, הוא הפיתוי, הוא החטא, הוא העדר המוסר. המיניות חייתית ומסוכנת ולכן מתחייב רסן שימנע קשרים מיניים שלא צומחים מרצון הדדי. נקבות וזכרים וגם אחרים עשויים לפתות, אך הפיתוי חייב להיות הדדי, אז נפתחים שערי גן העדן, לרוב של שוטים, תמיד זמניים, אך כאשר אין הדדיות מדובר בכפייה, וזו מובילה רק לגיהנום.
|
תגובות (38)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
דניאל, איזו פרשנות מרעננת.. להסכים ולקחת את הסיכון אכן דורש אומץ.. ראה משל המערה שם הרגו את המבשר רק כדי לא לשנות את האמת האחת הידועה
אבל לגבי האופנה.. אל תזלזל, היו כמה מעצבים שניבנו היטב על כותנות עור
זה מזכיר לי את הסרט ההונגרי יוצא הדופן והמרתק טקסידרמיה.. שמשמעותו פחלוץ, בחלק האחרון גם רואים קצת איך זה נעשה, לפעמים טוב שלא מריחים סרטים
http://www.youtube.com/watch?v=g7bqyh4u4xM
האישה עברה על האיסור לאכול מעץ הדעת לא בשל עונג כלשהו. היא פשוט הייתה חכמה ויצירתית יותר מכולם ותפסה ראשונה, כי המוסכמות הנהוגות בתוך גן העדן לקויות. היא רצתה לפרוץ את המסגרת. ואת יודעת מה? היא צדקה. עבדו על כולם. אכן הפרי לא היה ממית.
הנחש שכנע אותה, כי לא רק שלא תמות, אלא באוכלה ממנו תדע להבחין בין טוב לרע. (ממש כמו אלוהים). איזה אומץ לב ושכל ישר היה צריך כדי להסכים ולקחת את הסיכון. הכל למען הידע והקידמה. מה שמעניין (לטעמי מופרך) בכל הסיפור הוא, שמעשה הדעת הראשון שלה היה להבחין במערומיה. כלומר, מעשה התבונה הראשון היה להתכסות בעלה תאנה. היתכן, כי הבלחת התבונה הראשונה הייתה בתחום האופנה? (גם זו לא הייתה משהו והם קיבלו כותונת עור כמתנת פרידה).
האישה הייתה אישה עוד הרבה לפני סיפור גן עדן. הייתה מבלבלת קופים ופולטת ילדים.
מה יכלו הקופים לחשוב?
לדעתי, הסיפור כולו הוא הד של היום הדרמטי באנושות בו הובן, לראשונה, תפקידו של הגבר בתהליך.
כן, הולך ומתגבררררררררררררר
ומהגוף הפרטי לגוף של מרבית האנשים במדינה, גם אלה שהצביעו "רע"...
והרעד לא עובר, בעצם עובר.. מהידיים לכל הגוף
תודה, אנשים נחמדים, הצבעתם?
הצבעתם נכון?
גם אתם רועדים?
הצצתי, ובהיותי מרצה ללשון עברית ולג'נדר, נשביתי במשחקי הלשון הנחמדים.
מוזמנת לבלוג שלי בו עסקתי בפיתוי, באדם, חווה והנחש.
בברכה
אילת*
הברירה שבן,
השליטה המאופקת
לבן
ההסחפות הטוטאלית
תאנה זה הפרי הכי סקסי שיש
זה סוג של שרות לקוחותהרבה יותר סביר שזה היה תאנה
אוף, גמרתי להגיב לכולם? איזו עבודה.. איזה פיתוי.. הסחת דעת ממטרות החיים.. לוזרית אמרנו?
יקירי, בעניני פיתויים.. בינינו, אתה עדיף לך להחריש.. :)
אוי, אתה חמוד, שמוליק
ומה מה מה מפתה אותך הכי?
ישר קולטים עליך שאתה מזל גדי.. אינטימיות היא סיכון מחושב
:)
בדיוק ובדיוק
או
אכן ואכן
או
ככה וככה
וגם
כן כן
תפוח מצטייר נורא יפה, לא?
הנה.. הלכתי להביא לי אחד, אדמוני ומושלם
ותביאי חידודי לשון, אחותי
לילי, אני דווקא מהנזירות
והטקסט הוא במסגרת דבר המנזר
הבטלה במובן של אי רדפה אחרי מטרות מוגדרות.. זו שהעברית מתיחסת אליה בטקסט
לא לשבת בלי לעשות כלום.. אלא ההיסחפות אחרי עשייה לא ממוקדת כמו כתיבת תגובות עכשיו או צפייה בחדש של מייקל וינטרבוטום אתמול במקום דוח מחקר עצום מימדים.. נקרא לזה הסחות הדעת
"את גורמת לי לאבד את הריכוז", (על זה את מדברת בעצם).
בכל מקרה, שכחתי להסכים איתך ש"פות", היא מילה ממש מחורבנת.
שכחתי, אחלה בחינה של נושא פרובלמטי.
"והנחש הרי הוא הפאלוס המפתה את חווה המפתה את אדם.. מי ראשון ומי אחרון בשרשרת הפיתוי? במשולש הנצחי"
איפה השטן במשולש הזה, או שהפלוס הוא השטן, רק מחובר לגופנו, בסוג של חתונה קתולית, או אולי מערכת יחסים של תאומים סיאמיים, עם מוח משותף, (במקרים הבודדים, כאשר הוא קיים בכלל).
יש אפשרות לסדר את כל הסיפור הזה, בלי להטיל אשמה על צד מן הצדדים.
ההבדלים נובעים משוני בסיסי באסטרטגיה המינית של הגבר והאישה.
מערכות ביולוגיות, מושטטות הורמונים, שמיצרים דחפים ששומה עלינו לנהל בהתאם לצוו האופנה, התרבות, המוסר והתקינות הפוליטית.
מעניין
שבשום מקום בתנ"ך לא מוזכר שחווה פיתתה את אדם עם תפוח.
מדובר על פרי עץ הדעת טוב ורע... לא על תפוח
איך זה נעשה תפוח? (אם אני רוצה להיות גסה אני יכולה לענות על זה בחידוד לשוני)
האשה פותתה ופיתתה ותפתה, המסכן רק פותה
אכן מסכן...ליבי ליבי עליו...ועל כולם...
מקדמת עדן עשו אותנו תככניות, קלות דעת ומפתות סדרתיות...
גל מתוקה בואי לא נהיה נזירות, לא המפתות, לא הפתיונות, ולא החכמות...בואי נהיה אנחנו כל אחת לעצמה עם האמת הפנימית שלה..בואי פשוט נהיה..ננגוס מהתפוח בלי נקיפות מצפון..ונהנה מהטעם. לילי
בהחלט לא רק ע"י פות (איזו מילה גועלית..) בעיני הפיתויים הגדולים הם דווקא אוכל, כלומר הנטייה לגרגרנות, והבטלה.. הבטלה
פתי פותה ומפותה
ולאו דווקא על ידי
פות
חייבים לשמור על עירנות,
אומנות הפתוי היא לקבל אמון;
אמון הוא תנאי הכרחי לבגידה.
אינטימיות היא סיכון מחושב,
שהופך לבר-קיימא רק לאחר עמידה במבחנים ובזמן.
וקוריאני.. אפרופו טפשות ואנושיות
..אחרי שמאבדים פרה, מתקנים את הרפת..
בדיוק היום סיפר לי מישהו שקטגוריית הפתגמים, המקוטלגת לפי לאומים ושפות, בויקיציטוט מצחיקה בטירוף, מאשרת כל סטראוטיפ
הלשון יכולה להתבלבל ולומר את האמת.. אזרבייג'ני לדוגמא
אם אני רואה פיתוי
מייד מתפתה.
אוך כמה אני אוהב להיות טיפש, לפעמים...
כמעט התפתתי להגיב