עכשיו הוא מטייל ואני לא. עכשיו הוא שם ואני פה. ויש מרחק עצום, לא רק בקילומטרים. למרות הכמיהה הגדולה להתקרבות ולחיבורים. ואני רואה אותו בדמיוני, שם על הצוק, מול הגלים. שומע צלילים של וונגליס או של וינטון מרסליס. ואפילו לא מתאר לעצמו, שאני, כאן עדיין שומעת את המוזיקה שלו - כל הזמן. |
תגובות (4)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
יהיה לך.
חייב להיות לך
ובנתיים, כדאי להכין רשימה מוזיקלית, לא??
אחותי, גם אם לי היה כזה צוק..... לא הייתי עוזב אותו
אין לי שמץ של מושג....