כותרות TheMarker >
    ';

    הגיגַי

    אני אולי לא הבלוגיסטית הטבעית (יש דבר כזה?)
    אני מעל גיל 40 (אבל מרגישה הרבה פחות) יש לי ארבעה ילדים, אני דוסית וגרה מעבר לקו הירוק. אני מוגדרת \"מתנחלת\" על פי הגיאוגרפיה, אבל מעניין אותי יותר \"התנחלות בלבבות\" מאשר התיישבות בפיסת קרקע זו או אחרת...
    טוב, אז זה בהחלט מספיק להקדמה. הכרות נוספת בפנים..

    להמשיך או לא להמשיך? זאת השאלה...

    47 תגובות   יום שלישי, 3/2/09, 22:22

    לא ממש פוסט - יותר שאלה בין חברים...

     

    אני תולעת ספרים.

    קוראת כל הזמן.

    יש לי ספר ליד המיטה וספר בתיק לרכבת.

    אני קוראת באמבטיה (ובד"כ קצת מרטיבה את הספרים... אל תגלו!)

    כשאני מגיעה ל-30 עמודים האחרונים של ספר - הספר הבא חייב להיות בהיכון אחרת אני נכנסת לקריז.

     

    והכי קשה לי  - להתחיל ספר ולא לסיים

     

    אבל אני בהתלבטות קשה...

     

    ספר של סופר זוכה פרס נובל - חייבים לקרוא? בטח שחייבים!

    בוודאי ובוודאי כשבתי אומרת "את חייבת לקרוא".

     

    אז התחלתי לקרוא את אהבה בימי כולירע של גבריאל גרסייה מרקז (מה עוד לא קראת? אתם שואלים.. אז לא...)

     

    האמת היא שההתחלה הייתה נחמדה מאוד.

    אין ספק שהתיאורים שלו מדהימים.

    אבל הגעתי לעמוד 212 וקצת נמאס לי.

    בעיקר נמאס לי מהדמות של פלורנטינו אריזה.

    אני מקבלת גירודים ופריחות מאנשים פתטיים ופסיביים.

    מאנשים שמתמסרים לסבל ולרחמים עצמיים.

    אנשים שלא יכולים לקחת את גורלם לידיהם ולהמשיך הלאה...

    אני מעריכה את פרמינה האסרטיבית ואת בעלה המנוח פורץ הדרך - אבל המאהב הניחנחי.. מעצבן!

     

    אז מה?

    להמשיך או לא להמשיך זאת השאלה!

     לסיים את הספר?

    להניח בצד ספר של גרסייה מרקז?? לא יאה ולא נאה!

     

    מצד אחד -אם אני לא נהנית - אז לא צריך לסבול - נכון?

    ומצד שני - מה עם ההשכלה הכללית? הקולטורה? מה יהיה עליה?

     

    נכון שאני בדרך כלל מעדיפה ספרי מתח, מרגלים, מדע בדיוני והיסטוריה.

    אבל האם כדאי לי להתאמץ כדי לגמור את הספר?

     

    תענו לי חבריי!

    אשמח לחוות דעתכם!

    לסיים את הספר או לא?

    מה דעתכם על הספר "אהבה בימי כולירע"?

    ובכלל - מה דעתכם על נטישת ספרים?

    האם אתם מהמשליכים הצידה או אלה שסובלים עד הסוף "כי צריך לגמור מהצלחת..."

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (47)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        16/5/09 00:22:

      הי קרן מה שלומך 

      לגבי שאלתך עניין הקריאה בספר זה עניין מהותי של עיתוי ורצון ומין מחוייבות אישית

      קורה לפעמיים שספר שאת מתחילה לקרוא לא מוצא חן בעינייך באותו רגע אבל אם תניחי אותו בצד ותנסי לחזור אליו בעיתוי אחר הוא עלול למצוא חן בעינייך

      וזה גם תלוי בנוסף במצב הרח בזמן קריאת הספר

      י

      קריאה מהנה  

        7/3/09 23:46:


      פחחחח הצחקת אותי עכשיו בגדול!לשון בחוץ

      כשעל הארון אצלי עומדים 5 ספרים ובכל פעם אני ממשיכה קצת מזה קצת מההוא וקצת מהשלישי...

      כמוני כמוך תמיד ספר באוטו... בתיק... שיהיה... מי יודע מתי אצטרך..

      אני חושבת... תמשיכי! בטח תמשיכי... איך אפשר לא לסיים ספר?

      דווקא הקטע של לקרוא כמה ספרים יחד עושה הכל מעניין יותר...

      הגעת עם האחד לעמוד 212? משעמם? יאללה עברי לספר השני שהתחלת והגעת לעמוד 122....

      ואח"כ חזרי חלילה....

      יאללה לעבודה!

      וגם אני....

      *מזדהה

        7/3/09 22:30:

      צטט: קרן אטינגר 2009-02-03 22:49:24

      צטט: ענת** 2009-02-03 22:46:24


      בתור תולעת ספרים אודה ואומר שבעבר גם אם הספר היה משעמם אותי רצח וגם אם היה מתחשק לי לקרוע את דפיו מרוב תסכול, הייתי ממשיכה לקרוא עד הסוף, מתוך מחשבה שמישהו כתב את הספר, הוצאה לאור הדפיסה, עשו יחסי ציבור, כנראה יש כאן משהו, אז נבלע את הצפרדע ונמשיך לקרוא עד הסוף.

      עד שהתחלתי לקרוא את הר הקסמים של תומס מאן.

      לספר שני כרכים. ברבע הראשון רציתי למות משעמום. במחצית חישבתי את קיצי לאחור, עוד רבע ואני על ערש דווי. משכתי עד סוף הכרך הראשון על אלונקה.

      לקחתי את שני הכרכים חזרה לסטימצקי והחלפתי בספר אחר.

      יש גבול.

      מקווה שעניתי לך על השאלה.צוחק

       

       

      בהחלט וגם גרמת לבעלי לשאול - על מה את צוחקת!

      האמת היא שאת מזכירה לי את ניסיון ההתאבדות הקולקטיבית שבעלי ביצע עם הספר "יוליסס".

      הוא החליט שכבן תרבות הוא חייב לקרוא את זה.

      הוא לא הסתפק בזה - הרי היה לו מאוד משעמם -

      אז הוא טרח להקריא לי עמודים שלמים מהספר המשמים הזה...

       איזו זוגיות!!! קריצה

       

      יוליסס זה פיגוע המוני בפני עצמו.

      אני לא מבינה איך ג'יימס ג'וייס לא התאבד תוך כדי הכתיבה. רגוע

        7/3/09 22:23:


      ואת הספר הזה - "פרידה מאמא אגם" -

       

       

      דווקא סיימתי!

        8/2/09 15:48:

      כמובן לסיים.
        8/2/09 08:19:


      זהו חבריי - מגיע לכם שאשתף אותכם בהחלטה הסופית שלי (לבינתיים)

      אחרי ניסיון נוסף החלטתי ללכת בעקבות רוב החברים בקפה!

      נטשתי!!!!

      ואם אתם מתעניינים - אני קוראת עכשיו ספר עיוני מדליק -

      פרידה מאמא אגם / יאנג ארצ`ה נאמו וכריסטין מאתייה /  הוצאת ידיעות אחרונות

      הספר מספר על שבט המוסו, שבט מיוחד במינו על גבול סין-טיבת שמבוססת על חברה מטריאכלית.

      מעניין אם אגמור את הספר.... קריצה

        8/2/09 08:04:


      קרן יקרה,

      ההתלבטות הזו מזכירה לי את הסיפור "בגדי המלך החדשים"...סוף סוף יש מישהי שמוכנה לומר את האמת

      לכי אתה עד הסוף,

      קרן

        5/2/09 20:59:


      מממ...

      מה עושים....

       

      רוב המגיבים ייעצו לי לנטוש.

       

      מכיוון שאנחנו לקראת סוף השבוע - נראה לי שאתן לזה הזדמנות אחרונה...

      ביום ראשון אודיע לכם אם החלטתי לנטוש או לא...

       

      תודה על העצות השונות.

      היה מעניין מאוד ומהנה לקרוא את התגובות - לא פחות מאשר הספר "אהבה בימי כולירע"

        5/2/09 18:59:

      הי קרן

       

      אני שייכת לסוג שלא נוטש ספרים כדי לתת צ'אנס ולחכות לאותו טוויסט  וראות אם הוא מגיע (או לא).

      תספרי לנו בסוף מה עשית, ואם קראת עד הסוף - אז אם היה כדאי.

       

        5/2/09 08:41:

      צטט: ורד א. 2009-02-04 19:48:40


      בעבר הייתי קוראת עד הסוף.

      כיום כבר לא. אם ספר לא מעניין אותי, אני נוטשת אותו.

      למה לסבול?. הרי ספר נועד להנאה. אם לא מצא חן בעיניי, אז ממשיכה הלאה לספר אחר.

       

       

       

      צודקת מאוד!
        5/2/09 08:41:

      צטט: טובי t 2009-02-04 17:16:06


      היי קרן,

      פעם גם אני הייתי קוראת ספרים משעממים.. כי התחלתי..

      ועכשו, אני חושבת שספר זה סוג של חנות, אני נכנסת אם אני מתרשמת אני נשארת וקונה! אם לא יוצאת!

      לסופר יש הזדמנות להרשים אותי כדי שאקרא את ספרו (ואני אכן קוראת) אבל לא את כולם וטוב שכך!!!

      טובי

       

       

       

      בהחלט גישה טובה!

       

       

        5/2/09 08:40:

      צטט: shlompi 2009-02-04 11:14:14

      אוף... כולם כאן תולעי ספרים.

      חשבתי שרק אני אהיה כזה.

       

      אני מנוי על הסיפריה העירונית .

      כך שאין לי בעיה להחליף כמה שרק אני רוצה.

      ולכן... ספר שלא מעניין אותי - אני לא ממשיך לקרוא.

       

      זה הכל.

      יכול להיות שזה עניין של עיתוי  - לפעמים לא מתאים לי לקרוא ספר מסויים ביום מסויים - וביום מסויים כן ....

      למשל - מילכוד 22  - לא היתאים לי לקרוא כמה פעמים.

      היתחלתי ולא סיימתי .

      עד שתפסתי את המוזה הנכונה - וסיימתי אותו .

      אגב - את הספר הנוסף של ג'וזף הלר על מעללי יוסיריאן - לא סיימתי ...

       

      הקיצר... תרגישי חופשי!

       

      שלומפי - מה ציפית בבלוגייה של החנונים בקפה דה מרקר!

      מלכוד22 היא דוגמה מצויינת לספר טוב שמתחיל למצות את עצמו באיזשהו שלב...

       

      להת'

      קרן

        5/2/09 08:39:

      צטט: צביקס 2009-02-04 11:10:40

      לנטוש

       

       


      ככה? לבגוד בספר, בלי מצפון??
        5/2/09 08:38:

      צטט: ריקי שיר 2009-02-04 08:08:32

      אל תתלבטי - אם לא בא לך להמשיך עזבי אותו.

      כבר קרה לי שעזבתי ספר ובזמן אחר חזרתי וקראתי ואפילו אהבתי יותר.

      יש מצבי רוח לכל ספר.

      בהצלחה.

       

      לשים בצד ולהבטיח לעצמי - אולי פעם... זה יהיה טוב נגד ייסורי המצפון... קריצה

        5/2/09 08:37:

      צטט: אני מיכל 2009-02-04 08:45:43


      קריאת ספר, היא עונג חושים ואם היא הופכת לסבל, כמובן שלנטוש. הרי על המדף מחכים כבר עוד כמה בתור.

       

       

      תודה - אקח את זה לתשומת לבי!
        4/2/09 21:55:

      מבינה לליבך קרן

      בעבר הייתי חייבת לסיים כל ספר שהתחלתי

      גם אם לא אהבתי.

      אבל בשנים האחרונות שיניתי גישה,

      ואני מסוגלת להניח לספר שלא  מממש מענין.

      לפעמים אני חוזרת אחרי זמן מה , ומסיימת,

      ולפעמים לא.

      מציעה לך  גם לנקוט בשיטה זו. שהרע ספר זה הנאה ולא חובה

      תקראי כל עוד את נהנית.

      בברכה

      שרה

       

        4/2/09 21:52:

      תניחי בצד. החיים קצרים והספרים מרובים.

      זה יכאב, אבל בחשבון סופי זה משתלם נפשית.

        4/2/09 19:48:


      בעבר הייתי קוראת עד הסוף.

      כיום כבר לא. אם ספר לא מעניין אותי, אני נוטשת אותו.

      למה לסבול?. הרי ספר נועד להנאה. אם לא מצא חן בעיניי, אז ממשיכה הלאה לספר אחר.

       

        4/2/09 17:16:


      היי קרן,

      פעם גם אני הייתי קוראת ספרים משעממים.. כי התחלתי..

      ועכשו, אני חושבת שספר זה סוג של חנות, אני נכנסת אם אני מתרשמת אני נשארת וקונה! אם לא יוצאת!

      לסופר יש הזדמנות להרשים אותי כדי שאקרא את ספרו (ואני אכן קוראת) אבל לא את כולם וטוב שכך!!!

      טובי

       

       

        4/2/09 11:14:

      אוף... כולם כאן תולעי ספרים.

      חשבתי שרק אני אהיה כזה.

       

      אני מנוי על הסיפריה העירונית .

      כך שאין לי בעיה להחליף כמה שרק אני רוצה.

      ולכן... ספר שלא מעניין אותי - אני לא ממשיך לקרוא.

       

      זה הכל.

      יכול להיות שזה עניין של עיתוי  - לפעמים לא מתאים לי לקרוא ספר מסויים ביום מסויים - וביום מסויים כן ....

      למשל - מילכוד 22  - לא היתאים לי לקרוא כמה פעמים.

      היתחלתי ולא סיימתי .

      עד שתפסתי את המוזה הנכונה - וסיימתי אותו .

      אגב - את הספר הנוסף של ג'וזף הלר על מעללי יוסיריאן - לא סיימתי ...

       

      הקיצר... תרגישי חופשי!

        4/2/09 11:10:
      לנטוש
        4/2/09 10:13:

      צטט: נועז גולן 2009-02-04 10:00:27


      תשמעי...

      חתיכת סוגיה

      אנחנו קוראים בכדי להינות = תניחי

      אנחנו קוראים למען הקולטורה = סבלת מספיק, רכשת מספיק, תניחי

      אנחנו קוראים בכדי "להיות בעניינים" = את כבר מספיק בעיניינים, תניחי

      ובכלל, זה שסרט קיבל אוסקרים, סופר קיבל פרס עוד לא אומר שהם מדברים אלייך

      בקיצור, שילך למדף

      אולי פעם יבוא זמנו, אולי אפילו לעולם לא

      :)

       

      איש אחד חכם אמר לי פעם שככל שספר מקבל יותר פרסים יוקרתיים הוא בדרך כלל פחות קריא!!!!

        4/2/09 10:00:


      תשמעי...

      חתיכת סוגיה

      אנחנו קוראים בכדי להינות = תניחי

      אנחנו קוראים למען הקולטורה = סבלת מספיק, רכשת מספיק, תניחי

      אנחנו קוראים בכדי "להיות בעניינים" = את כבר מספיק בעיניינים, תניחי

      ובכלל, זה שסרט קיבל אוסקרים, סופר קיבל פרס עוד לא אומר שהם מדברים אלייך

      בקיצור, שילך למדף

      אולי פעם יבוא זמנו, אולי אפילו לעולם לא

      :)

        4/2/09 08:45:

      קריאת ספר, היא עונג חושים ואם היא הופכת לסבל, כמובן שלנטוש. הרי על המדף מחכים כבר עוד כמה בתור.
        4/2/09 08:08:

      אל תתלבטי - אם לא בא לך להמשיך עזבי אותו.

      כבר קרה לי שעזבתי ספר ובזמן אחר חזרתי וקראתי ואפילו אהבתי יותר.

      יש מצבי רוח לכל ספר.

      בהצלחה.

        4/2/09 07:48:


      אבל מה בקשר לספר "אהבה בימי כולירע" באופן ספציפי?

       

      האם יש טעם להמשיך?

      האם זה משתנה?

      האם יש twist שלא הגעתי אליו?

      וחוץ מזה תמשיכו לשלוח לי חוויות אישיות בקשר להרגלי הקריאה שלכם - התגובות בפוסט הזה מאוד מעניינות

       

       (נחמד שגם מגיבים כאן אנשים שלא הגיבו על פוסטים שונים שלי!)

        4/2/09 07:46:

      צטט: mahatma 2009-02-03 22:51:35


      אני מקבלת גירודים ופריחות מאנשים פתטיים ופסיביים. מאנשים שמתמסרים לסבל ולרחמים עצמיים. אנשים שלא יכולים לקחת את גורלם לידיהם ולהמשיך הלאה...

       

      נראה לי שענית על התשובה בעצמך. בתקופת הלימודים אמרו לי ש"הירושימה אהובתי" הוא סרט מופת. אחרי רבע שעה חיפשתי את החלון הקרוב. המזל שלי שהוא היה בקומת קרקע. כנ"ל במקרה של תותי בר של אינגמר ברגמן.

       

       

      אהבתי את הדוגמאות האישיות שלך!

       

      קרן

        4/2/09 07:45:

      צטט: רחל נפרסטק 2009-02-03 22:49:28


      לעזוב מיד.את צריכה למצוא עניין בספר, ואם אין לך חשק להמשיך, מדוע להמשיך?

      ספר איננו העבודה שלך. עבודה צריך לעשות גם אם לא אוהבים לפעמים.

      ספר האינו הילד שלך. לטפל בילד צריך גם אם אין כוח לפעמים.

      אבל קריאת ספר צריכה להיות בכיף.

       

       

      תודה על העצה - אקח אותה לתשומת ליבי!!!
        4/2/09 07:44:

      צטט: ננס אדום 2009-02-03 23:10:33


      זה מעניין. אני בדר"כ לא מפחד לנטוש.... אפילו מהתואר פרשתי באמצע,
      אבל בספרים, אני "בּוֹק" (ביטוי מעניין בהקשר הזה), מסיים מה שהתחלתי.
      מעניין למה...

       

       

      בדיוק תיארת את הדיסוננס בהקשר של בוּקס.

      אני רוצה להמשיך הלאה, אבל יש משהו שעוצר בעדי...

       

      טוב לדעת שאני לא יחידה...

        4/2/09 07:42:

      צטט: go_lior 2009-02-03 23:41:44

      קרן שלום,

      אני לרוב מנסה לסיים את מה שאני התחלתי. מאידך, אני בדרך כלל מיעץ לאחרים לנהוג אחרת ממני, מכיון שאני לא חושב שזו מידה טובה. ספר הוא כיף. ספא הוא בידור (בדרך כלל). ספר הוא הנאה צרופה. לא טוב לך - תפסיקי לקרוא! אם שילמת 33 ש"ח לכרטיס קולנוע, והסרט איום ונורא, האם תסבלי שעתיים רק כי שילמת 33 ש"ח ואת רוצה לקבל תמורה? לא!

      הסתיגות: כקוראת ספרים ותיקה, את בודאי יודעת, כי ישנם ספרים, שלוקח קצת זמן  "להיכנס" אליהם. דוגמא טובה היא הספר מילכוד 22. אני למשל, קראתי אותו פעמיים, ובפעם השניה היה לי הרבה יותר כיף. קצת קשה להבין מהתחלה, איך בדיוק מילו, אחת הדמויות, קשור להפצצה על הבסיס.

       ליאור.

       

       

       

      אהבתי מאוד את העצה שלך!

      אגב,אחת החוויות המרנינות שלי השנה הייתה  - לצאת באמצע הצגת תיאטרון!.

      מצחיק, אבל פתאום הרגשתי הרגשת שליטה! לא טוב - הולכים גם אם זה "לא נראה טוב".

      כנראה שצריך להשתחרר מהעקבות הייקיות שלי!

       

      אגב, לגבי הזמן שלוקח להיכנס לספר - אתה צודק לגמרי, ולחלוטין בהקשר של מלכוד 22.

      אחד הספרים שנהניתי מהם ביותר הוא "יומני האבן" של קרול שילדס. לקח לי 50 עמודים והפסקה של שנה כדי להיכנס אליו!

       

      תודה

        4/2/09 07:40:

      צטט: that's me 2009-02-04 05:14:26


      זמן לכל ועת לכל חפץ

       

      (שחררי. שחררי. את בסדר גמור. הלאה הלאה)

       

       

      תודה על העצה!
        4/2/09 07:38:

      צטט: מיה שני 2009-02-04 01:15:11

      אצלנו  לא מכריחים!

      לא אוכל ולא ספרים שהם אוכל לנשמה.

      יש עוד כמה שלא קראת...:)

      גם אני בהתלבטות תמיד כשאני רואה שזה לא מוביל לשום מקום.

       

       

       

      נכון, אנחנו בדור ש"לא מכריחים".

      ובכל זאת נחמד לקרוא את הגישות הפרטיות של הקוראים שלי בנוגע להרגלי הקריאה שלהם.

       

      אגב, הטיעון שלך "יש עוד כמה שלא קראת" הוא המנצח מבחינתי....

      כל ספר שגוזל את תשומת הלב שלי הוא על חשבון כמה פנינים שעדיין לא הגעתי אליהם.

       

      קרן

        4/2/09 07:36:

      צטט: אורי.... 2009-02-03 23:39:13


      היי קרן

      באים את מעוניינת בדיון אקדמי...

      אז זה בסדר,

      ואני בחוץ! סתם לא בא לי.

      ואם לא אז...

      את פשוט לא צריכה לשאול שאלות

      פשוט להחליט, גם בלי לחשוב,

      זה ממש לא חשוב.

      תחשבי על זה........

       

      לא דיון אקדמי - סתם שיחה חמודה.

      דווקא נהניתי מאוד מהתשובות של האנשים והחוויות שלהם בנוגע ל - להמשיך לקרוא או לנטוש...

       

      נכון, זה ממש לא חשוב - אבל זה מעניין!

       

        4/2/09 05:14:


      זמן לכל ועת לכל חפץ

       

      (שחררי. שחררי. את בסדר גמור. הלאה הלאה)

        4/2/09 01:15:

      אצלנו  לא מכריחים!

      לא אוכל ולא ספרים שהם אוכל לנשמה.

      יש עוד כמה שלא קראת...:)

      גם אני בהתלבטות תמיד כשאני רואה שזה לא מוביל לשום מקום.

       

        3/2/09 23:41:

      קרן שלום,

      אני לרוב מנסה לסיים את מה שאני התחלתי. מאידך, אני בדרך כלל מיעץ לאחרים לנהוג אחרת ממני, מכיון שאני לא חושב שזו מידה טובה. ספר הוא כיף. ספא הוא בידור (בדרך כלל). ספר הוא הנאה צרופה. לא טוב לך - תפסיקי לקרוא! אם שילמת 33 ש"ח לכרטיס קולנוע, והסרט איום ונורא, האם תסבלי שעתיים רק כי שילמת 33 ש"ח ואת רוצה לקבל תמורה? לא!

      הסתיגות: כקוראת ספרים ותיקה, את בודאי יודעת, כי ישנם ספרים, שלוקח קצת זמן  "להיכנס" אליהם. דוגמא טובה היא הספר מילכוד 22. אני למשל, קראתי אותו פעמיים, ובפעם השניה היה לי הרבה יותר כיף. קצת קשה להבין מהתחלה, איך בדיוק מילו, אחת הדמויות, קשור להפצצה על הבסיס.

       ליאור.

       

        3/2/09 23:39:


      היי קרן

      באים את מעוניינת בדיון אקדמי...

      אז זה בסדר,

      ואני בחוץ! סתם לא בא לי.

      ואם לא אז...

      את פשוט לא צריכה לשאול שאלות

      פשוט להחליט, גם בלי לחשוב,

      זה ממש לא חשוב.

      תחשבי על זה........

        3/2/09 23:10:


      זה מעניין. אני בדר"כ לא מפחד לנטוש.... אפילו מהתואר פרשתי באמצע,
      אבל בספרים, אני "בּוֹק" (ביטוי מעניין בהקשר הזה), מסיים מה שהתחלתי.
      מעניין למה...

        3/2/09 22:51:


      אני מקבלת גירודים ופריחות מאנשים פתטיים ופסיביים. מאנשים שמתמסרים לסבל ולרחמים עצמיים. אנשים שלא יכולים לקחת את גורלם לידיהם ולהמשיך הלאה...

       

      נראה לי שענית על התשובה בעצמך. בתקופת הלימודים אמרו לי ש"הירושימה אהובתי" הוא סרט מופת. אחרי רבע שעה חיפשתי את החלון הקרוב. המזל שלי שהוא היה בקומת קרקע. כנ"ל במקרה של תותי בר של אינגמר ברגמן.

        3/2/09 22:49:


      לעזוב מיד.את צריכה למצוא עניין בספר, ואם אין לך חשק להמשיך, מדוע להמשיך?

      ספר איננו העבודה שלך. עבודה צריך לעשות גם אם לא אוהבים לפעמים.

      ספר האינו הילד שלך. לטפל בילד צריך גם אם אין כוח לפעמים.

      אבל קריאת ספר צריכה להיות בכיף.

        3/2/09 22:49:

      צטט: ענת** 2009-02-03 22:46:24


      בתור תולעת ספרים אודה ואומר שבעבר גם אם הספר היה משעמם אותי רצח וגם אם היה מתחשק לי לקרוע את דפיו מרוב תסכול, הייתי ממשיכה לקרוא עד הסוף, מתוך מחשבה שמישהו כתב את הספר, הוצאה לאור הדפיסה, עשו יחסי ציבור, כנראה יש כאן משהו, אז נבלע את הצפרדע ונמשיך לקרוא עד הסוף.

      עד שהתחלתי לקרוא את הר הקסמים של תומס מאן.

      לספר שני כרכים. ברבע הראשון רציתי למות משעמום. במחצית חישבתי את קיצי לאחור, עוד רבע ואני על ערש דווי. משכתי עד סוף הכרך הראשון על אלונקה.

      לקחתי את שני הכרכים חזרה לסטימצקי והחלפתי בספר אחר.

      יש גבול.

      מקווה שעניתי לך על השאלה.צוחק

       

       

      בהחלט וגם גרמת לבעלי לשאול - על מה את צוחקת!

      האמת היא שאת מזכירה לי את ניסיון ההתאבדות הקולקטיבית שבעלי ביצע עם הספר "יוליסס".

      הוא החליט שכבן תרבות הוא חייב לקרוא את זה.

      הוא לא הסתפק בזה - הרי היה לו מאוד משעמם -

      אז הוא טרח להקריא לי עמודים שלמים מהספר המשמים הזה...

       איזו זוגיות!!! קריצה

        3/2/09 22:46:


      בתור תולעת ספרים אודה ואומר שבעבר גם אם הספר היה משעמם אותי רצח וגם אם היה מתחשק לי לקרוע את דפיו מרוב תסכול, הייתי ממשיכה לקרוא עד הסוף, מתוך מחשבה שמישהו כתב את הספר, הוצאה לאור הדפיסה, עשו יחסי ציבור, כנראה יש כאן משהו, אז נבלע את הצפרדע ונמשיך לקרוא עד הסוף.

      עד שהתחלתי לקרוא את הר הקסמים של תומס מאן.

      לספר שני כרכים. ברבע הראשון רציתי למות משעמום. במחצית חישבתי את קיצי לאחור, עוד רבע ואני על ערש דווי. משכתי עד סוף הכרך הראשון על אלונקה.

      לקחתי את שני הכרכים חזרה לסטימצקי והחלפתי בספר אחר.

      יש גבול.

      מקווה שעניתי לך על השאלה.צוחק

        3/2/09 22:39:

      צטט: too many ideaes 2009-02-03 22:38:21


      א.שווה הספר +הסופר הזה !

      ב.אין כללים.אני לפעמים קורא ספר מהסוף להתחלה.ממש כך.הכי חשובה -הגמישות וההתאמה לנסיבות (ולא רק בספרים).      שבוע טוב. מני.

       

       

      מהסוף להתחלה?

      יש סרט כזה - ממנטו - ראית??

       

      קרן

        3/2/09 22:38:


      א.שווה הספר +הסופר הזה !

      ב.אין כללים.אני לפעמים קורא ספר מהסוף להתחלה.ממש כך.הכי חשובה -הגמישות וההתאמה לנסיבות (ולא רק בספרים).      שבוע טוב. מני.

        3/2/09 22:37:


      אכן, זאת נטיית ליבי...

      נראה מה אחליט אם אקבל עוד עצות

       

      תודה

      קרן

        3/2/09 22:37:


      היי, קרן,

      את מזכירה לי קטע כזה ביני לבין בן זוגי האהוב, שנינו מאוהבי הספרים.

      הוא מאלו שחייבים לגמור ספר עד הסוף, אני לא תמיד מוכנה לעשות זאת.

      בעיני, ספר שאינו למטרה עיונית מחקרית, צריך לעבור קודם כל את ערוץ הרגש.

      אם לא עשה זאת מכל סיבה, די, לא צריך,  לא יהיה שום חור בהשכלה מכך ושום עלבון.

      את יודעת בוודאי כמה פעמים אנו קוראים ספרים "רבי מכר" ומאוד מדוברים.

      ו.....מה כל הרעש, המהומה, הסיפור, יחסי הציבור?

      הרי ספר, לא פחות מאוכל, עניין של טעם.

      האמת? גם אני קראתי לפני שנים את "אהבה בימי כולרה" ולא דיבר אלי.

      העדפתי באופן ברור בזמנו את "מאה שנים של בדידות" מאותו המחבר.

      אז יאללה, קרן, לכי הלאה, מאחלת לך שתיהני יותר בספר הבא!

        3/2/09 22:34:


      היי קרן !

      בתור אחת שקוראת שני ספרים במקביל,

      יש לי הצעה עבורך.

      אם הספר לא מוצא חן בעינייך למה את צריכה לסיים אותו?

      מישהו ייתן לך ציון על כך?

      מישהו עומד עם אקדח ומכריח אותך?

      הכי טוב לעשות מה שטוב לך

      ספר אנחנו קוראים להנאה בדרך כלל {מעבר ללמידה.}

      אני התחלתי לקרוא את הספר שאת קוראת לא מצא חן בעיניי

      הנחתי אותו בצד אולי ביום מן הימים אקרע בו שנית

      בינתיים יש עוד ספרים.

      זו דעתי .

      המשך טוב

      בילי

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      קרן אטינגר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין