
אני לא אפחד מהן יותר. כמו האנשים המסורסים. כמוני. אני ארתום אותן כדלק לחיים חד פעמיים.
אני אקח את הלב הגדול הזה ואתן אותו למישהי שתהיה ראויה לו. שתהיה מסוגלת להסתדר עם כל זה. ולא תתחבא מאחורי פחדים וטקטיקות קורבניות.
אני כבר מודיע מראש- אין לי ענין במי שבוחר בטקטיקות של GUILT.
מצד שני גם התנסתי במי שנתנה לי להרגיש שהיא יותר אכבר גבר ממני.
לא רוצה את המלחמות האלה. ואם כבר מלחמות אז רק כאלה שהשכל הוא המנצח הגדול בסופן. שגם אם יש צלקות אז שני הצדדים חזקים מספיק להחלים ולהמשיך הלאה. אני לא מושלם. קשה איתי. אבל אני פרס שלא מהעולם הזה. ויום אחד אנשים יבינו את זה. חלקם מאוחר מדי.
ואולי זה גם סוג של ברירה טבעית. אולי התחושה שמלווה אותי במגע עם רוב האנשים - שאני מתפשר, אכן מוצדקת.
יום אחד אני אקח את הלב והשכל הגדולים האלה ואטיס אותם. יש בינתיים מושבים פנויים. בכל מקרה, אני לעולם אהיה איש של זיקוק של חברים טובים ולא מאנשי אלף המכרים. ואולי יום אחד גם וגם. אבל קודם ומעל לכל החברים הטובים. ומעל לכל האהבה. |
תגובות (14)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
על זה נאמר-
"שומדבר לא בא בקלות,
שומדבר לא בא בקלות....:"
http://www.youtube.com/watch?v=fRzzpILmZeo&feature=relatedבחיים (חיים?) שלי זה אף פעםפ לא פשוט כל כך. אבל אינשאללה. לא פוסל כלום. גם זה מגיע לי. קצת דברים שיבואו בקלות, למה לא.
:-)
כשתמצא, אולי לא תצטרך אומץ, אולי זה יקרה מעצמו.
כשאמצא אני מקווה שהפעם יהיה לי את האומץ לקחת.
קללה וברכה.
מיציתי את החלק הראשון, מגיע לי מעכשיו בעיקר את השני.
כשתקבלי ת'אוטו ותצאי מהמושבעצם העובדה שיש עוצמה לרגשות היא ברוכה בפני עצמה.
ניזהרתי.
רוצה חיבוק?
דיבורים דיבורים
תזהרי עם החיבוק הוירטואלי, תזהרי!
הפוסט הזה,
זה לא משהו שאפשר להגיב אליו במילים.