8 תגובות   יום רביעי, 4/2/09, 01:16

המנזר

 

ראיתי אותו פעם כשהיה לבד,

ברגע פרטי.

בפינה האפלה, הוא הרהר לעצמו בלטינית

והיה עצוב ומוטרד.

שושנים נבולות ישבו סתורות באגרטל,

ונרות בגבהים שונים כבו בטרם נאכלו.

אמרו שאמו מזילה עליו דמעות של חרסינה.

שאף פעם לא היה לה קל.

הוא לא מצא ולא ידע מה לחפש.

ואני דווקא רציתי להיות עבורו כלת האלוהים,

ושהיא, מריה, תהיה חמותי היקרה.

אולי תוכל לחמול גם עלי באותה נשימה.

רציתי שנהיה קרובות.

מספיק כדי ללכת יחד

לעשות שופינג לחזיות.

 

 

 

 

 

 

 

דרג את התוכן: