מכירים את נחל אילות? שם הרחק, מערבה ממצפה רמון, מהיפים בנחלינו. כולו מלא בעצי אלה אטלנטית, עצי ענק, גזעים ברוחב של כמה מטרים, חוויה בהחלט מיסטית, עצים עתיקים שראו אי-אילו תרבויות חולפות על פניהן והן נשארות בדממתן הכל כך עוצמתית כאומרות - אנחנו נהיה פה גם אחריכם, הכדור הזה עתיק ממכם, וגם עתידו, עמוק ורחב מתרבותכם. אני מלאת יראת כבוד לעצים הללו ולסיפורים שהן מספרות (למי שמוכן לשמוע).
אז היינו בנחל הזה לפני שבוע במסגרת סדנת -שנה- ג במדרשיה לחופש. סדנת 3 ימים במדבר המדהים שלנו. ישנו בחניון הלילה של בורות לוץ. למחרת נכנסנו לנחל אילות מתוך ידיעה שנוכל לצאת בשביל המסומן אדום. דרך היציאה - מעלה תלול, עליה די בלתי אפשרית, אלא שמידע קודם, ידענו שזוהי הדרך הקצרה ביותר לצאת מהנחל. המכוניות נאבקו על הדרך עם הגברים, ואנחנו הנשים יצאנו לתור את מעלה הדרך. לפתע הגענו רגלית למחסום אבנים ענק. היה ברור שהצבא חסם את הדרך. וכל זה אחרי עליה של 300 מ' גובה בערך. שום סימון למטה שהדרך חסומה, שום סימון למעלה, כלום. היציאה של הדרך היא לכביש 10- כביש אזרחי לכל דבר שעובר מכרם-שלום עד אילת. כביש יפהפה.
ביאושינו כי רב ובהחלטה שעכשיו לקראת חושך איננו הולכים לחזור דרך נחל אילות (4 שעות של נסיעה מאד קשה) ניסינו עוד מסלול וכשנחשלנו בזה הזעקנו משטרה. עברה שעה שבה חזרנו שוב אל אפיק נחל אילות עם החלטה שאנו נשארים לישון בואדי. בבוקר הדברים יראו אחרת. למותר לציין שאין שום חניון לילה בנחל הקסום הזה. למה? תשאלו את הרשות לשמירת הטבע והגנתו מפני האדם האלים והבלתי מתחשב ( הערה צינית). בערך חצי שעה אחרי שהתארגנו בשטח, הגיע ג'יפ צבאי שבא לחלץ אותנו. זה בהחלט היה החלק המשמח בסיפור. הם היו נהדרים, נפלאים חמודים. תודה לראסן ולצוות שלו. היינו גמורים; עם מינימום דלק באוטו אחד ומכה במגן תחתון בג'יפ השני. חיכינו לבוקר, עם הבטחה של הקצין שאם לא נגיע, הוא בא לחלץ אותנו, וגם עם הנחייה ברורה איזה דרך ניתן לצאת בה. בבוקר הצלחנו לצאת בקלות רבה עם ג'יפ שחיכה לראות מה התקלה וליווה אותנו אל המחסום שממנו האזרחים יכולים לצאת לחופשי.
ועל זה בעצם הפוסט: למה כביש 10 הפך להיות כביש צבאי? כביש שיכולנו ליסוע בו חופשיים, בתוך מראות מהממים, הפך לכביש סגור שהטיעון הצבאי הוא שיש בו מבריחים. אז מה אם יש מבריחים? זה המקום היחידי שיש בו מבריחים? הרי ככל שיהיו יותר מטיילים אזרחים, יותר התיישבות אזרחית, רחמנא לצלן, ההברחות יהיו פחות משמעותיות. לפעמים נדמה לי שהצבא היה מעדיף שכל אזרחי המדינה יהגרו מפה וככה הם יוכלו להגן על המדינה ממש בקלות.
זהו לא המקום היחיד שהצבא משתלט על עולם אזרחי. אתם מוזמנים לכתוב על עוד מקומות, עוד חוסר אכפתיות וגירוש האזרח מזכויותיו הבסיסיות. באהבה- דבורה |
תגובות (2)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
קראתי ככה כמה מן הפוסטים שלך.
הטיול בירדן נשמע להיט (האם מתאים גם לילדים?)
ההגנה על מקורות המים חשובה (למרות שאני לא מבין דבר וחצי דבר בנושא)
וגם כביש 10... כדאי שיהיה פתוח לכולם.
אבל אם כבר מדברים על האופן בו הצבא מחליט להגביל תנועה אזרחית, נראה לי שלא כדאי להתלונן מדי. ביהודה ושומרון תנועת אזרחים מוגבלת על ידי הצבא באופן קצת יותר מקומם... ככה זה במדינה שלנו.
היי דבורה
כיף שאת פה
מזכירה לנו את המקומות היפים
וההרפתקאות האפשריות
באהבה