<">object width="500" height="315">

השראה לפוסט זה אני חבה לפרפר לבנבן, ועל כך אני מודה לו.

הפוסט האחרון שלו הזכיר לי את הסרט הנהדר "חומות של תקווה", Shawshank Redemption

באנגלית, עם מורגן פרימן וטים רובינס המצויינים . באדיבותה של  YULIKA

קטע השיא של הסרט מרגש אותי עד דמעות בכל פעם מחדש.

בקטע הנפלא הזה אחד האסירים (טים רובינס) משתלט על משרדו של מנהל הכלא ומשמיע במערכת הכריזה של הכלא דואט יפהיפה של מוצרט מהאופרה "נישואי פיגרו".  אחרי שהוא חוזר  משבועיים של צינוק, חבריו מרחמים עליו אבל הוא עונה להם שאלה היו שבועיים מצויינים.

 הם אינם מבינים למה הוא מתכוון אבל תקשיבו בעצמכם מה הוא אומר להם...

מעולם לא הייתי בכלא  או חוויתי מצבים קשים מאוד בחיי אך אני מאמינה בכל לבי שנכסים אמיתיים לא ניתן לשלול מאיתנו, כי הם תמיד נמצאים בתוכנו... ושוב אני עורכת  ספירת מלאי של נכסיי ומרגישה  מיליאונרית...

  ומה הם נכסיי:  השכל שלי, הדמיון שלי, הזכרונות שלי,  נסיון החיים שלי ודברים שלמדתי בחיים.  אלה לעולם יהיו שלי!

ומה הופך  את חיי מסתם קיום לחיי איכות?   תחושה בסיסית שיש לי תמיד חופש בחירה (אני אדם חופשי), אמנות ויופי של העולם ובעיקר אהבה....

תודה חברים  על כך שאתם קיימים בעולם.  אתם אחד הנכסים האמיתיים שלי בחיים, וסילחו לי מראש על רגשנות יתר באמצע השבוע...