מַה רַחַשׁ עוֹבֵר בַּקָּמָה מַה רַחַשׁ עוֹבֵר בַּקָּמָה מַה רוּחַ מְרַשְׁרֵשׁ בָּעַלְוָה קְרִיאַת שַׁחֲרוּר מַעֲדַנּוֹת נוֹסֶקֶת בּוֹאֲכָה פְּרִי בָּשֵׁל רוֹבֵץ צַמֶּרֶת עֵץ, הִנֵּה מֵאַרְצוֹת חֹשֶׁךְ נְעִים זְמִירוֹת יָבוֹא צֹהַר חֶדֶר, צָהֳרֵי יוֹם, שָׁם אִוְשַׁת כָּנָף בַּחֲרִירֵי הָרֶשֶׁת: פַּרְפַּר-אוֹר עוֹמֵד בִּתְפִלָּה מתוך הקובץ "פֶּתַח דָּבָר" - מִבחר שירים 1973-2005 |
תגובות (29)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
כנפיי הפרפר על גבי.
מקסים אהבתי לקרוא תודה
תודה, אסתי
שיר אקטואלי להחריד!
פואטיקה טובה מאד למרות שזה לא סגנון שירה אהוד עלי במיוחד
העדפתי תמיד לשירים הפרועים שלך.:))))
השיר נוגה רך
נוגע לא נוגע
ממש מרגישים את השקט
תחושת קודש .
אוהבת.
תודה, מירה
עודד,
יפה מאוד השיר הזה, אהבתי. מצד אחד טבע, כמה טבע, ומצד שני -
חווית הבדידות, ההיות אחד, במיוחד האחד המשורר, המתפלל. השר.
אני כותבת עכשיו עבודה על לאה גולדברג ונזכרתי.
תודה.
מירה
תודה, שלכת
תודה, s
תודה, רותי
ואולי, לא רק על הטבע כתבת...
אהבתי את ה"נמשל" בשירך.
<שיר הראוי לכוכב, לצערי עדיין אין לי את האפשרות לככב...>
שבת נפלאה לך!
מה רחש...
אהבתי את המוסיקה שלך.
תודה,
רותי.
חבל
זה בעברית....?
פפפפ כל-כך לא מבינה שירה
דקויות של יופי מן הטבע.
אבל לא בכדי סיימת את שירך היפה בפרפר האור, שהוא לב העניין ושאם לא תקלוט אותו, לא
תחוש גם ברחש העובר בקמה. תודה.
עוֹמֵד בִּתְפִלָּה
הוא תמיד מגיח מתוך החושך...פרפר האור.
כיכבתי כי זה טוב
נהניתי
בתיה