מיומנו של חיבוק
.הגיגיישנס
פוסטים פופולאריים
-
התעוררות שחר
6/1/10 | 487 צפיות
-
No Ego Retreat
28/1/10 | 628 צפיות
-
התעוררות שחר
6/1/10 | 519 צפיות
-
No Ego Retreat
28/1/10 | 648 צפיות
-
הלילה אכתוב
10/10/08 | 480 צפיות
-
ספור בהמשכים
23/6/08 | 580 צפיות
פוסטים אחרונים
- על ההבדל בין מחפשים למוצאים 15/10/10
- על ההבדל בין מחפשים למוצאים 15/10/10
- על ההבדל בין מחפשים למוצאים 15/10/10
- על ההבדל בין מחפשים למוצאים 14/10/10
- האם להילחם במחלה - או - להירפא 19/7/10
- No Ego Retreat 28/1/10
להיות "יזם שלום"
למי מגיעה סליחה? למה לסלוח? מכיוון שסליחה הינה הביטוי הארצי לאהבה שמיימית אלוהית, ומכיוון שכל אחד ואחת על כדור הארץ מקורו מהשמיימי האלוהי, השלום האמיתי, הפנימי והחיצוני, יבוא מהסליחה. איך אני יכול לסלוח לזה שהרג את אהוביי? האין זו השאלה הגדולה מכולן? נתחיל מהרעיון שכאשר אנחנו סולחים, איננו סולחים למעשים. אנחנו סולחים לאדם. אדם שהוא שלם. אנחנו לא סולחים לפעולות או לתוצאות של הפעולות. אנחנו סולחים לאדם. אדם מועד ונועד לטעות ולעשות טעויות. טעויות קטנות ועטויות גדולות יותר. יש טעויות שהן גורליות כביכול, או לא כביכול. מכל מקום זהו אדם שטעה את הטעות. ולצורך כך הוא אינו שונה ממני. אני עושה טעויות. הרבה טעויות. חלקן אפילו מבלי שאני מודע לכמה השפיעו על אחרים. לעיתים האהובים עלי ביותר. כן זוהי דרכו של היקום - אפקט הפרפר. אפשר ברגע זה לעשות את השינוי. אין זמן טוב יותר או אחר לצורך העניין. אפשר לבחור להתחיל להביט בדרך שונה על הסובב אותנו. כל אחד, ואני מתכוון כל אחד, לכוד בכאב הפרטי שלו. זאת האמת. כל הפעולות "השגויות" על הכדור שלנו הן תוצאה של כאב. אם נוכל ליצור זווית חדשה של התבוננות ואבחנה מנקודת המבט הזו, אנחנו יכולים לראות את עצמנו כ"יזמים של שלום". באהבה, הערכה וכבוד LOVE נדב "יזם שלום" |
תגובות אחרונות
-
צ'י רחלי
בתגובה על No Ego Retreat
-
zadok krouz
בתגובה על האם להילחם במחלה - או - להירפא
-
כלים לחיים מודעים
בתגובה על No Ego Retreat
-
גָלוּ
בתגובה על התעוררות שחר
-
מרוה
בתגובה על מחבקים את הכינרת
-
אליקו 1
בתגובה על Slavery - the journey to Freedom
תגובות (2)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה לך מרוה הרווית את נשמתי
LOVE
נדב
"נתחיל מהרעיון שכאשר אנחנו סולחים, איננו סולחים למעשים. אנחנו סולחים לאדם. אדם שהוא שלם.
אנחנו לא סולחים לפעולות או לתוצאות של הפעולות. אנחנו סולחים לאדם.
אדם מועד ונועד לטעות ולעשות טעויות. טעויות קטנות ועטויות גדולות יותר. יש טעויות שהן גורליות כביכול, או לא כביכול.
מכל מקום זהו אדם שטעה את הטעות. ולצורך כך הוא אינו שונה ממני. אני עושה טעויות. הרבה טעויות. חלקן אפילו מבלי שאני מודע לכמה השפיעו על אחרים"
מאוד מסכימה, נדב.
הההפרדה בין האדם למעשה חשובה כל כך.
המעשה לעיתים ראוי לגינוי, אבל האדם הוא הרבה יותר מסך מעשיו.
לא שזה פשוט.
בטח כשזה נוגע לאנשים קרובים, אז הדברים מתחדדים אפילו יותר, אבל חשוב לנסות ולסלוח, מכל הסיבות שמנית לעיל.
בעיקר משום שגם אנו טועים, ולעיתים קרובות משהיינו רוצים לחשוב.
תודה על פוסט חשוב.