מי רוצה סליחה?

למי מגיעה סליחה?

למה לסלוח?

מכיוון שסליחה הינה הביטוי הארצי לאהבה שמיימית אלוהית, ומכיוון שכל אחד ואחת על כדור הארץ

מקורו מהשמיימי האלוהי, השלום האמיתי, הפנימי והחיצוני, יבוא מהסליחה.

איך אני יכול לסלוח לזה שהרג את אהוביי?

האין זו השאלה הגדולה מכולן?

נתחיל מהרעיון שכאשר אנחנו סולחים, איננו סולחים למעשים. אנחנו סולחים לאדם. אדם שהוא שלם.

אנחנו לא סולחים לפעולות או לתוצאות של הפעולות. אנחנו סולחים לאדם.

אדם מועד ונועד לטעות ולעשות טעויות. טעויות קטנות ועטויות גדולות יותר. יש טעויות שהן גורליות כביכול, או לא כביכול.

מכל מקום זהו אדם שטעה את הטעות. ולצורך כך הוא אינו שונה ממני. אני עושה טעויות. הרבה טעויות. חלקן אפילו מבלי שאני מודע לכמה השפיעו על אחרים. לעיתים האהובים עלי ביותר.

כן זוהי דרכו של היקום - אפקט הפרפר.

אפשר ברגע זה לעשות את השינוי.

אין זמן טוב יותר או אחר לצורך העניין.

אפשר לבחור להתחיל להביט בדרך שונה על הסובב אותנו.

כל אחד, ואני מתכוון כל אחד, לכוד בכאב הפרטי שלו. זאת האמת.

כל הפעולות "השגויות" על הכדור שלנו הן תוצאה של כאב.

אם נוכל ליצור זווית חדשה של התבוננות ואבחנה מנקודת המבט הזו, אנחנו יכולים לראות את עצמנו כ"יזמים של שלום".

באהבה, הערכה וכבוד

LOVE

            נדב   

"יזם שלום"