הסיפור החל באחד מימי הקיץ. סיום יום העבודה. השעה 18.00. מתחיל להתארגן לנסיעה הביתה. ומתכנן ערב שקט עם המשפחה. הסלולארי רוטט בחגורה. מביט בצג ורואה בו מספר לא מוכר. "מעניין מי זה שצריך אותי בשעה כזו....? אני חושב לעצמי. "הלו.... אני עונה לשיחה. "שלום לך... מדבר הרב חיים מישיבת משכן משה.... "שלום שלום, במה אני יכול לסייע...? אני שואל. "תשמע.... יש לי בעיה עם תלמיד שלי... בחור צעיר בן 15.... הבחור נעלם ולא יודעים היכן הוא נמצא כבר כמה שעות.... "קוראים לו יונתן.... תושב ירושלים... מספר לי הרב. את הרב אני מכיר מזה שנים, הוא מנהל ישיבה לתלמידים צעירים ומידי פעם יש שם בעיות .
"אוקיי... כמה דקות אני אצלך... אם תוכל להשיג לי תמונה של הבחור... מעט פרטים... האם בדקתם אולי הבחור נסע לביתו...? (מדובר בישיבה עם פנימייה). "בדקנו והוא לא בבית ההורים... עונה לי הרב. "אני אשתדל להשיג תמונה....הוא מוסיף. אני עולה לניידת ופותח בנסיעה לכיוון היישוב בו נמצאת הישיבה. בדרך מהרהר "איך לכל הרחות אני מסתבך באירועים מסוג זה....? "איך זה תמיד קורה בסוף יום העבודה...? ומה בכלל אני אמור לעשות עכשיו...? איך אנחנו מוצאים את הבחור הזה...? כמה זמן זה ייקח...? "זהו אירוע חריג,... נעדר בסיכון....
מגיע לישיבה, מרחוק מזהה התקהלות די גדולה. ברור לי שהתלמידים יתגודדו שם. זו הרי אטרקציה מיוחדת שמפיגה קצת את השעמום. מחנה את הרכב וניגש לרב חיים. "הרב... אני פותח בשיחה, "בבקשה תדאג שלא יפריעו לנו... בבקשה תדאג שכל מי שלא נחוץ כאן לא יהיה כאן..... "ברור, ברור. "כל מי שלא צריך להיות כאן בבקשה להכנס לאולם... זהו ביטול תויירה מובהק.... אומר הרב בקול רם וסמכותי. התלמידים עוזבים את המקום בחוסר חשק בולט.
"אז ככה.... אומר לי הרב. "על-פי השמועות מדובר בבחור שחווה הטרדה מינית ממשיהו שאיננו מכירים... "על-פי הסיפור הוא יצא לטייל ביישוב ונתקל במישהו שאינו מכיר והמישהו הזה ניסה לגעת בילד.... מספר לי הרב. "מהיכן כל המידע הזה....? אני שואל. "זה התלמידים סיפרו לי... ענה הרב. "בסדר... בבקשה תשיג לי תלמיד אחד שראה את הדברים... אני רוצה לגבות ממנו עדות מסודרת שנדע היכן להתחיל... אני מבקש. "אין בעיה.... מיד יגיע לכאן תלמיד שמכיר את הפרטים. ענה הרב ופנה לכיוון הישיבה. "יש תיאור לבוש...? אני שואל. "כן, חולצה לבנה, שיער בלונדיני קצר עם פאות מאחורי האזניים ומכנס כחול כהה.... עונה הרב "מיד גם תהיה לנו תמונה שלו... דאגתי שהמדריך יביא אחת...
לאחר מספר דקות חזר הרב ואיתו תלמיד ישיבה צעיר. "שלום לך.. אני פונה לצעיר. "מה שלומך? מרגיש בסדר..? התלמיד הנרגש מהסס ומביט ברב. הרב מהנהן בראשו הנהון שכמעט לא נראה והתלמיד נרגע. "אני ברוך-ה' בסדר.... הוא פולט במהירות ועיניו נעוצות ברצפה. "אתה רוצה לספר לי משהו...? אני שואל. "תראה... התלמיד עונה. "היום בצהריים אחרי ארוחת הצהריים יש לנו הפסקה.... יונתן סיפר שהוא יוצא לטייל ליד הישיבה בחורשה... ואחרי כמה דקות הוא חזר נסער והתחבא בחדר שלו... שאלנו אותו מה קרה אבל הוא לא סיפר... זה נראה לי חשוד אבל הנחתי לו ונכנסתי לשיעור... יונתן לא נכנס לשיעור ומאז לא ראיתי אותו.... סיפר התלמיד. "באיזו שעה ראית אותו בפעם האחרונה...? אני שואל. "בסביבות השעה שתיים... השיעור מתחיל בשתיים וחצי... הוא ענה. "ומאז אף אחד לא ראה אותו...? אני שואל. "לא... מאז אף אחד לא ראה אותו.... ואני מאוד מודאג ענה הרב. "ומהיכן המידע על הטרדה מינית...? שאלתי . "אהה. זה סיפור קצת ישן... ענה התלמיד. "זה משהו שקרה לפני שבוע וחצי בערך... היה איזה מישהו זר, נראה פועל ערבי, שניסה לגעת ביונתן ליד הצרכניה..... אבל זה היה מזמן... לפני יותר משבוע.... ענה התלמיד ועיניו נעוצות ברצפה. "אוקיי... כלומר לא ברור שיש קשר להיעלמות של היום לאותו אדם שהטריד...? אני שואל. ולא זוכה למענה. "הנה התמונה שביקשת.... מושיט לי הרב תמונה בה נראה בחור צעיר בלנדיני עם פאות.
הבנתי כי תועלת לא תצמח מהתלמיד שאיתי ושיש לפתוח בסריקות בשטח וכמובן גם בחקירה מדוקדקת. "יש לתלמיד מכשיר טלפון סלולארי..? אני שואל. "אני אבדוק... עונה לי הרב. "בבקשה תבדוק לי את זה במהירות האפשרית... אני מבקש. אני מרים טלפון לקצין התורן בתחנה ומעדכן אותו בפרטי האירוע ומבקש חוקר לזירה. "אני צריך כאן חוקר כי יש לי רושם שיש כאן משהו מורכב ונסתר... אני מדווח. "אין בעיה... חוקר יוצא אליך עוד כמה דקות... תעדכן אותי בהתקדמות בבקשה.... מבקש הקצין התורן. אני מבקש מהרב לארגן את התלמידים לחיפושים ביישוב. הרב מוציא כמה עשרות תלמידים ואנחנו מכוונים את התלמידים לחיפוש בגזרות שונות ביישוב. אני מתדרך את כל התלמידים איך לחפש והיכן לשים דגש והתלמידים שדי מבסוטים משעות החופש שניתנו להם יוצאים לחיפושים. ההמולה במקום רבה. לאחר כמה דקות כשההמולה מעט שוככת אני מתפנה לארגן את המחשבות בראשי. "משהו לא מתחבר לי בסיפור הזה... משהו לא מריח לי... הבעיה שאני לא מצליח לשים את האצבע לדבר שלא מסתדר. מין תחושת בטן שיש כאן משהו אחר. , לא ברור.
לאחר כחצי שעה אני מבחין בשתי ניידות שמגיעות לחצר הישיבה. מהראשונה יורד דורון הקצין התורן ומהשניה ליאור חוקר נוער לבוש אזרחית. "היי חבר'ה... מה קורה...? אני מקדם את פניהם. "מה קורה... שואל הקצין. "אתה תספר לנו מה קורה.... "אוקיי... הסיפור הוא כך... פירטתי את כל הידוע לי עד כה והוספתי גם את תחושותיי שמשהו כאן מסריח. ליאור אמר שלפי הדברים כרגע גם לו נראה שמשהו כאן לא בסדר. "יש כאן קומבינה... לא יודע מה אבל יש קומבינה..... "בכל מקרה צריך לפתוח בחיפושים במעגלים מתרחבים, מהישיבה כלפי חוץ.... הערב יורד ויש לנצל את מעט האור שנותר לנו.... מבקש דורון. "זה כבר מבוצע... אמרתי. "תלמידי הישיבה מחפשים לפי גזרות שהגדרתי להם.... "אני ממתין למספר טלפון של היונתן הזה... אולי נעשה איכון.... הוספתי. "אוקיי, ליאור נשאר איתך כאן... אני עוזב ותעדכנו אותי... אומר דורון , עולה לניידת שלו ונוסע. נשארנו לבד.
הרב מתקרב במהירות ולוחץ את ידו של ליאור. "תשמע... לבחור אין פלאפון... הוא אומר לי. "שיט.... אני חושב בליבי. "תגיד לי... פונה ליאור לרב. "יש איזה מקום בו נוכל לשבת ולהתחיל לנהל חקירה...? "כן... ודאי... בואו.... עונה הרב ומוביל אותנו לבניין השיבה. הרב מכניס אותנו לאחד החדרים שמקיפים את האולם המרכזי, החדר כנראה משמש לשיעורים ומוקף כולו בארונות ספרים. ריח של קודש וטחב עולה באפי. אלפי ספרי קודש שינים מונחים על המדפים. עשרות ספרים מונחים על השולחנות הארוכים. המקום משדר צניעות, סגפנות וקדושה. אני מפנה מספר ספרים מהשולחן הקרוב וליאור מתיישב עם התלמיד שסיפר על ההיעלמות. ליאור מוציא דפי עדות ומתחיל לגבות עדות מהבחור. אני יוצא עם הרב החוצה וחושך אופף אותי. הלילה ירד. השעות נוקפות והעסק הזה מתחיל להטריד אותי.
לאחר כחצי שעה בה אני "מבלה" עם הרב בחצר הישיבה ומנסה לשבור ת'ראש איך והיכן מוצאים את הבחור יוצא ליאור ואומר לי "תשמע... משהו כאן לא מסתדר לי..... לפי העדות אין קשר להטרדה מינית כלשהי... אני סומך על ליאור, האיש חוקר ותיק ובעל ניסיון ואם הוא אומר אז הוא יודע. "תגיד לי... אני פונה לרב. "ההורים שלו מעודכנים...? "כן, וודאי... עדכנתי אותם מיד כשידעתי.... "האבא בדרך לכאן מירושלים... ענה הרב. "אוקיי... אמר ליאור החוקר. "אולי נלמד מהאב כמה דברים....
השעה 22.00 האירוע כבר מתנהל ארבע שעות והבחור נעדר כבר שמונה שעות. זה מתחיל להטריד ולעורר חשש. "אני שואל את הרב האם הבחור אחראי?. האם היו בעיות בעבר? היעדרויות? "תשמע... עונה הרב. "מדובר בבחור נורמטיבי... לא היו בעיות מיוחדות... הוא קצת נסגר לפני כשבוע וחצי כשהיה הסיפור הזה עם הזר שהטריד אותו... אבל לא משהו משמעותי.... "למה אני לא יודע מהסיפור הזה של לפני שבוע וחצי...? אני שואל. "למה לא דיווחתם...? "אה... רצינו לסגור את הדברים בפנים... אתה יודע... "לא מכבסים כביסה מלוכלכת בחוץ... זה פוגם בשם של הישיבה... פולט הרב באי רצון בולט. "אולי גם נעשו טעויות בעניין הזה... הוא מוסיף ועיניו משוטטות ממני והלאה.
בעודנו עומדים בחצר הישיבה, אני מצית סיגריה ומביט בליאור שלא נראה מוטרד במיוחד מגיעה מונית שעוצרת בכניסה לחצר. מהמונית יורד אדם עבדקן לבוש חליפה שחורה וחבוש כובע רחב שוליים. "או... הנה האבא... אומר הרב ופונה לכיוון המונית. השניים לוחצים ידיים וניגשים אל ליאור ואלי. "שולם עלייכם.... אומר העבדקן. וניגש ללחוץ ידיים. "עלייכם השולם... אני עונה לו בעברית יידישאית מובהקת. הרב נעוץ בי זוג עיניים תמהות. וליאור בכלל תיכף מתפלץ. "הלו.... הכל בסדר איתך...? אתה מושפע...? שואל ליאור. "לא... אני סתם עייף ורעב... אני עונה לו . "טוב... אומר ליאור... בואו ניכנס לחדר ונשמע מה יש לאבא להוסיף. "ליאור... אני משאיר אתכם כאן... חייב להשתין... אני אומר להם ונכנס לבניין לחפש שירותים.
משוטט לי במסדרון הארוך ומחפש תא שירותים. לאחר דקות לא מעטות אני מאתר מספר תאי שירותים. הדלת הראשונה נעולה, נכנס לשניה ועושה את מה שעושה. יוצא מהתא ופונה לכיור שמול הדלתות. מראה גדולה מולי ואני שוטף ידיים. אני מביט במראה ומבחין דרכה בדלתות התאים. העין נמשכת לדלת הראשונה. "רגע... הדלת הראשונה נעולה.... חושב לעצמי. "יש מישהו בפנים... אוקיי... פונה לדלת הנעולה ומנסה לפתוח, נעולה. "נמתין דקה או שתיים ונראה מי יוצא משם... חושב בליבי. מין תחושת בטן מוזרה ובלתי מוסברת. אני יוצא מחדר השרותים וממתין במסדרון. ממתין דקה, ועוד אחת, ועוד ועוד . חמש דקות תמימות חולפות ואיש לא יוצא. נכנס שוב לתא. מנסה שוב את הדלת הראשונה, כן. עדיין נעולה. "נדמה לי ששמעתי רחש כלשהו מתוך התא...? "זה אמיתי או דמיון..? אני מהרהר. "אוקיי, בוא ניתן לזה עוד כמה דקות... אני חושב . יוצא שוב למסדרון ושומר על קשר עין עם דלת השרותים. הדקות נוקפות ושום דבר לא קורה. "אוקיי... שתי אפשרויות... או שהדלת נעולה כי יש תקלה בשרותים... או שמישהו בפנים וקרה לו משהו... אני חושב בליבי. ניגש שוב. הדלת נעולה. נכנס לתא הסמוך ועולה על האסלה. המחיצה בין התאים לא מגיעה עד התקרה ואני מתאמץ ונמתח עד שמצליח לראות מה קורה שם. "וואלה... מישהו יושב על האסלה, בחור צעיר. חולצה לבנה, מכנס כחול.
"יונתן.... אני קורא. הבחור מפנה ראשו כלפי מעלה ונועץ בי מבט מופתע. "בינגווווווווווווו..... אני חושב בליבי. "תפתח בבקשה את הדלת... אני רוצה לדבר איתך.... אני יורד מהאסלה ונעמד מול הדלת הנעולה. הדלת נפתחת באטיות, יונתן מציץ מבעד לחרך הצר. "צא בבקשה ובוא איתי..... קרה לך משהו...? זקוק לעזרה...? אני פוקד, שואל. "לא קרה לי כלום... הוא עונה ומשפיל עניים. הבחור יוצר מהתא ונראה שלם ובריא, נבוך מעט אבל בסדר. "אלמוג 561... כאן 564 ... אני משדר במכשיר הקשר. "כאן אלמוג 561... שדר לי משהו משמח.... עונה לי ליאור בגל. "קבל ... האבידה נמצאה ובחתיכה אחת.... "רות עבור...... אני מזהה את אנחת הרווחה של ליאור. "אלמוג 564.... תגיע אלי זריז עם האבידה. "רות היישר.... אני עונה ומוביל את הבחור לחדר בו יושבים ליאור, הרב ואבי הבחור. אנחנו נכנסים והאב מחבק את הבחור חיבוק גדול וחזק ושניהם פורצים בבכי מר. "אפשר להפסיק את החיפושים ולהחזיר את כל התלמידים לישיבה... לפני שעוד מישהו ייעלם לנו... אני פונה לרב שיוצא מיד לטפל בעניין הזה.
ליאור, הרב ואני משאירים את האב והבן מספר דקות לבד ויוצאים לחצר לעשן סיגריה של שחרור. לאחר מספר דקות ליאור מחליט כי הגיע הזמן לחקירת הנעדר. הוא נכנס פנימה ומיד אח"כ יוצא האב. האב מספר כי הילד סיפר לו משהו על איש זר שרדף אחריו והוא פחד והתחבא בשרותים. הסיפור לא נראה לי כמובן אבל ניתן לליאור לעשות את שלו ואז נדע מה קרה. עוברות מספר דקות ואני סקרן לדעת מה קרה. נכנס פנימה ומבחין כי הבחור בוכה. ראשו מונח על ידיו שמונחות על השולחן. ליאור מסמן לי באצבעו להתקרב, אני ניגש ומתכופף וליאור לוחש לי באוזן "לך תעשה חיפוש בשרותים.... "אוקיי... מיד.... אני ניגש לתא השרותים ומבצע חיפוש. לא מוצא דבר. תא רגיל לחלוטין, לא נקי במיוחד אבל הכל רגיל. מפרק את מכסה הניאגרה. כלום. מבחין בחלון גבוה. עולה על האסלה ומושיט יד לחלון. מגשש עם היד על אדן החלון. ו.... מרגיש במשהו לא ברור עשוי נייר. מתאמץ ומצליח לאחוז בו. ספר. מצליח לתפוס ומכניס את הספר פנימה. יורד מהאסלה ולהפתעתי מדובר בחוברת די עבה של חומר פורנוגרפי. "אהה..... הכל מובן... חשבתי לעצמי.
החזרתי את החוברת לאדן החלון וחזרתי לחדר בו שהו ליאור והבחור. ניגשתי לליאור ולחשתי לו באוזן "חוברת כחולה.... "ליאור מרים ראש ונועץ בי עיניים לא מופתעות "כמו ששיערתי.... הוא אומר.
"יונתן... רוצה לספר לי את האמת....? שואל ליאור. יונתן לא מרים ראש והיבבות שלו נשמעות למרחוק. "אוקיי... אנחנו סיימנו כאן... אומר לי ליאור. "דווח לדורון שהאירוע הסתיים... הוא מבקש ואוסף את הניירות המפוזרים השולחן. שנינו יוצאים החוצה ומשאירים את יונתן בחדר. הרב והאב שממתינים בחוץ ניגשים אלינו. "הסיפור על האיש הזר לא היה ולא נברא... אומר ליאור "יש כאן משהו אחר... שלא קשור אלינו כמשטרה... אין טיפול משטרתי בעניין הזה... הוא אומר לרב. "אם תרצה אפרט לך בארבע עיניים.... ליאור והרב ניגשים לפינה חשוכה בחצר. אני ניגש לתא השרותים, עולה על האסלה, אוסף את החוברת וניגש לפח האשפה הקרוב, קורע אותה לגזרים, משליך לאשפה וחוזר לאב הממתין בחצר.
"ברוך השם שזה הסתיים בשלום... מאוד דאגנו.... אומר לי האב. אני כבר לא שם. אני מהרהר בנער שצעיר הזה שההורמונים כנראה שיגעו לו את הראש. שהלחץ והמשמעת בישיבה קצת גרמו לו לפרוץ את הגבול ולעשות שטויות. "רק בבקשה ממך.... אני פונה לאב. "דבר עם הילד שלא יעשה שטויות כאלו בעתיד... אנחנו לוקחים ברצינות אירוע מסוג זה... "זה יטופל מייד... עונה לי האב ולוחץ את ידי. "תודה לכם על הכל....
השעה 23.00, עוד אירוע חריג הסתיים בשלום. |