לבי, הגיגיי.
ליוויתי את אמי במלחמתה בסרטן,
את המטען - פרקתי כאן.
וחוץ מזה מתגנבים להם קטעים אחרים ממסע חיי.
פוסטים פופולאריים
-
i've got demoted
10/1/09 | 357 צפיות
-
שנה
1/9/08 | 400 צפיות
-
אז מה נהיה?
18/3/08 | 765 צפיות
-
זעם
28/8/08 | 787 צפיות
-
יום הולדת שמח דרלינג!
19/5/08 | 815 צפיות
-
עמלנים...
26/3/10 | 700 צפיות
פוסטים אחרונים
- ככה 10/3/12
- חופש. אז מה. 27/7/11
- התקווה בת זונה 15/7/11
- יגון 10/7/11
- ספק 2/7/11
- תיק-תק 7/6/11
0
עקירה*
היא קוראת לי אליה, אני יודעת - היא נפרדת. טיפין טיפין, ככל יכולתה, היא משאירה לי אמרות או תכשיט או דעה. היא מציינת את הכאב בקור כאילו יעזור הניכור, כאילו כך לא יכביד עלי כל-כך. ואולי דווקא משום המאמץ שלה זה כואב כל כך יותר, אף פעם לא הייתי טובה בלשבת ולא לעשות כלום (גם החלטתי להמציא לזה שם: "נמלנית" - נמלה עמלנית, לכבודך דרלינג) והצפיה בכאב גורמת לי לתסכול עז. הבכי בורח בלי דמעות ולפעמים הדמעות בורחות בלי קול וכל שאני רוצה הוא לצעוק - די, בבקשה די. --------------------------------------------------- * משום שזה בדיוק מה שזה.
|
תגובות אחרונות
-
שרוןכחלון
בתגובה על רק עם אופנוע
-
ורד אוריאל
בתגובה על ככה
-
ורד א.
בתגובה על פשוש
-
עינת (ש)
בתגובה על חופש. אז מה.
-
ורד א.
בתגובה על התקווה בת זונה
-
נירה לב
בתגובה על פשושים
תגובות (11)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אל תפסיקי לומר לה שאת אוהבת אותה,
ויחד עם זה תני לה את ההרגשה שאת משחררת אותה ללכת מתי שהיא תראה לנכון.
אני אומרת זאת עם המון מחשבה, כאב, המון.
את בטח מתארת לעצמך שלא סתם.
לימים תברכי על כל הזמן שהיית שם, על שהחזקת מעמד, על כל דקה שהיית אתה. על החוזק שלך, ועל שאיפשרת לה ללכת בכבוד, מתי שהיא תחליט.
עצוב כל כך וכואב,
את גיבורה אמיתית.
עצוב וכואב מאד.
שולחת לך חיבוק.
}{
נמלנית......
את יודעת שיש שם נמל וגם תן
סתם קפץ לי לעין
אויש, קרעת אותי לגזרים....
}{
בדיוק.
נפרדת טיפין טיפין....
והבכי לעיתים נטול דמעות
כבור פעור