גלי שלום,ראשית, אני שמחה על כל מי שנושא הפער הדיגיטלי קרוב לליבו ואני חושבת שככל שהוא יעלה יותר לדיון על סדר היום הציבורי כך יגדל הסיכוי להתקדמות.מטח חרט על דיגלו לפעול לצמצום הפער הדיגיטלי מתוך תחושה עמוקה של שליחות חברתית ומתוך אמונה שנגישות למידע ואוריינות דיגיטלית היא תנאי למוביליות חברתית. מרבית התכנים הדיגיטליים שהוא מפתח נגישים לכל מורה ולכל תלמיד וניתן לראות את העושר העצום העומד לרשות הקהילה החינוכית באתר המצורף.כמי שלוקחת חלק במשימת התיקשוב די הרבה שנים אני יכולה לומר שתכנון מוקפד  וגיבוש מודלים מערכתיים חכמים, הלוקחים בחשבון את כל המרכיבים  ואת כל מה שאנחנו יודעים על תהליכי שינוי חינוכיים  יכול להפוך את המשימה הלאומית הזו לאפשרית. מודלים מערכתיים, מדיניות  המתייחסת לכלל המורים, תשתיות המאפשרות למורים לשלב תיקשוב כחלק אינטגרלי מהשיעור, סביבות הוראה ולמידה המותאמות לצרכים של המורים ושל התלמידים (שפותחו במשותף ע"י מומחים לטכנולוגיה ומומחים לחינוך), תכנים דיגיטליים בתחומי הדעת השונים ומסגרות לפיתוח מקצועי של מורים הם תנאי להצלחה. לגבי התשתיות - זה אומנם לא הכי חשוב, זה אומנם רק אמצעי,  אבל בלי מחשב מחובר לאינטרנט למסה קריטית של מורים ומסה קריטית של כיתות בכל בי"ס -יהייה מאד קשה להזיז את העגלה הזו.לגבי התכנים - תהליכי תיקשוב דורשים מהמורים השקעה אדירה של זמן. צריך להעמיד לרשותם תכנים איכותיים בתחומי הדעת שלהם כדי לאפשר להם להקצות את הזמן היקר שלהם לתכנון שיעורים מאתגרים הנותנים מענה לצרכים השונים של התלמידים.חושבת שהקריאה של מטח לתוכנית לאומית והמתווה המוצג בה משקף שזה בהישג יד.

אני מציעה לשקול גם את שאננות, או מידת שביעות הרצון של הורי התלמידים - בחלקם דור שני או שלישי לנפלאות משרד החינוך, ולא כולם באזורים החזקים והמשכילים.

כשאני בוחנת את מה שצופה מתלמיד בן זמני, למה שמצופה מתלמיד תיכון היום [ ויש לי עדיין ילדה בתיכון ואחת שרק סיימה ] הריק זועק למרחוק - פרט ללימודי המחשב, שהם בבחינת חידוש שלא היה קיים אז, וגם כיום קיים רק למי שבוחר זאת כמגמה מורחבת- דהיינו, למיעוט.

הבנינים גדולים יותר ויפים יותר; מסיבות הסיום מושקעות יותר; יש צוות יעוצי שלא היה קיים כלל בזמני- אבל בתכל'ס אין תפוקה.

 

יפה להסתמך על "ארץ נהדרת" כגורם המתרשם מירידת יכולת התחרות של החינוך הישראלי - אבל צריך לא לשכוח גם את התשובות ההסברים וההדגמות שהם נותנים- עוד בדור ההורים. הפילוסים הם כאן.

 

ההתפוררות הפוקדת את כלל מערכות השלטון, לא פסחה על מערכת החינוך, כמו גם הפער בין רמת ההצהרה לרמת הביצוע או המחויבות לעצם הביצוע. כולם רוצים להגיע הביתה בשלום- מבלי לנענע את הסירה ולהנזק, או כל קלישאה אחרת היפה לתאור אבדן תחושת השליחות והמהפכנות החינוכית.

א. מסכימה עם מילות הסיכום

ב. ממליצה (כמו שושי) לקרוא את הדיון בכנסת כאן , הוא מסביר הכל !
ג. לא הבנתי את הקישור הראשון לראמ"ה ?

ד. אחת הבעיות החמורות,שלא נותנים עליהן את הדעת, היא המונופול של מט"ח על תוכנית הלימוד.

מונופול שהוכיח יותר מפעם אחת ( שיטות לרכישת הקריאה וכן בחשבון) שהוא רע מאוד !

ושוב קשרי הון שלטון מוליכים אותנו לכנס בהרצליה, שוב מט"ח היחידים (משום מה ?!) שמציעים תוכניות ארוכות טווח. שוב הם יזכו בתקציבי עתק ללא מכרז אמיתי.

 

הם אלו שיזכו לאחר מכן, באחריות על מבחני המיצ"ב והם אלו שלא יקחו אחריות על תוצאות המיצ"ב.

להלן דוגמית קטנה:

"

הטענה היתה כי משרד החינוך מנסה להסתיר את העובדה ששיטת מט"ח, שמפתחיה נמצאים בקשרי עבודה הדוקים עם משרד החינוך, הגיעה למקומות האחרונים. "

 

אגב, יש כמובן חברות נוספות המפתחות תוכניות לימוד. חלקן מכוונות מראש לקהל יעד בחול בידיעה שלא תהיה להן דריסת רגל במשרה"ח.

תודה על סקירה חשובה !

נושא הפער הדיגיטלי הועלה גם בישיבת ועדת החינוך של הכנסת!

http://cafe.themarker.com/view.php?t=808280

 

 

לפי מצגת שפורסמה לאחרונה באתר משרד החינוך, נראה שיש מודעות לצורך בשילוב טכנולוגיות למידה בבתי הספר, ואפילו תוכנית לשנה"ל הנוכחית:

 

http://meyda.education.gov.il/files/PortalOvdeyHoraa/Chinuch121.pps#1

 

מה אתם אומרים?

שלום קרין, הנושא מעניין וחשוב.בחינוך אני לא מבין גדול ובכל זאת יש לי מספר הערות/שאלות: 

א.      הקשר (המתאם)  עליו הצבעת בין חינוך לתקשוב עשוי לנבוע משלושה גורמים לפחות:

-         המדינות אשר השקיעו בתקשוב החינוך השקיעו מחשבה ומאמץ מערכתי בחינוך באופן כולל ( שכר מורים, עדכון תוכנית לימוד, מספר תלמידים בכיתה...) . העלייה בהישגי מדינות אלה נבעה מן ההשקעה המערכתית בחינוך ולאו דווקא מתקשוב המערכת.

-         תקשוב החינוך כפה על המערכת צעדים נלווים אשר תרמו להעלאת הישגי התלמידים. עצם התקשוב מחייב הכנת תוכניות לימודים עדכניות, אחידות בתוכניות הלימודים, הכשרת מורים (ואולי גם פרישה של חלק מהם מול קליטת חדשים).

-         חשיפת התלמידים למערכת לימוד/חינוך עתירת תקשוב העלתה את הישגיהם כתוצאה ישירה של יתרונות התקשוב ( יכולת עבודה עצמאית לפי קצב אישי, יכולת למעקב צמוד אחר הישגי התלמיד...).

נראה לי כי יש חובה לנסות ולהבין מה החלק היחסי שלך כל אחד מן הגורמים שלעיל בכדי להעריך את חשיבות התקשוב כשלעצמו. מבחינת המחקר הנדרש זו משימה קשה אך אפשרית. בכל אופן סביר להניח כי מכיוון שהתקשוב מהווה חלק כל כך בסיסי באורח החיים שלנו כיום, לא ניתן יהיה להשאיר אותו מחוץ לכיתה. תחושת הבטן שלי היא שגם אם לא נערכו מחקרים מקיפים מהסוג עליו דיברתי השקעה מערכתית במסגרת תוכנית מקיפה להעלאת רמת החינוך תהיה כדאית. יש כמובן לבחון את ההשקעה בתקשוב מול חלופות אחרות. ב.       האם ישנה תיאוריה/ניסיון חינוכי מוצק (אני מניח שיש) מתי כדאי להיעזר בתקשוב בחינוך ומתי יש להימנע ממנו או להיעזר בדרכים אחרות (גיל/אוכלוסייה וכד').

ג.        עד היום לא ממש הבנתי מקריאת עיתונים מדוע צברנו החמודים לא פוגעים במבחני ההשוואה הבין לאומיים (מעבר להסבר המתבקש שהם עונים נכון על חלק קטן יותר מן השאלות). ידוע לך על מסמך/מחקר אשר נותן תשובה מקיפה/מוסמכת לעניין ובשפה אשר תהיה מובנת גם להדיוטות?

 

שלום גל,

כפי שכתבתי במענה לאדי - אני מסכימה וגם סבורה שכיום צריך להעביר את המשקל לנושאים הקשורים יותר ללמידה, אוריינות, הקניית מיומנות ופיתוח תכנים איכותיים שמאפשרים התמודדות קלה יותר עם החומרים הנלמדים. ניסיתי להראות את האבסורד, שגם בנושא הפשוט של תשתיות אנחנו עדיין לא שם.

קרין

קרין,

ההשקעה במספר המחשבים בווריאנטים השונים : כהשקעה כוללת , פר מספר תלמידים, פר בתי הספר, פר חתכי אוכלוסיה וכד', חשובה בפני עצמה-- אבל מתוך ניסיוני בשטח, היא אינה חזות הכל מבחינת הסיבות להישגי התלמידים.מיומנות טכנולוגית במדיה הדיגיטלית מתווכת מחשב היא רק פן אחד, ובדיעבד לא החשוב ביותר, בסוגיה של הפערים הדיגיטליים. חשיבה גבוהה, יצירתיות, הבנה ( של הנקרא ושל הנצפה ) והיכולת לייצר משמעות גם במסגרות משתפות – הן התכונות העיקריות הדרושות לתפקוד מוצלח בעידן הנוכחי. את זה ניתן ללמד גם אם אין די מחשבים בכיתה. גם את העקרונות של המחשב והתכנות ניתן ללמד ללא מחשבים. דניאל היליס ( מומחה לאינטליגנציה מלאכותית) בנה מחשב מערכת הבנייה לילדים טינקר טוי . בכלל אנו חוטאים בהערכת חסר של התלמידים. בהנחיה נכונה, רבים מהם בעלי יכולת לפתח חשיבה גבוהה, מטא -קוגניציה ויצירתיות ויפה שעה אחת קודם, לפני ולבטח עם בוא החומרה.גל  

צטט: רפי גליק 2009-02-07 09:13:09

צטט: קרין ברזילי נהון 2009-02-07 08:54:25

אדי שלום, אני מסכימה איתך שהמדד של תשתית ולמשל מס' מחשבים לתלמיד הוא מיושן - גם כתבתי על כך יותר בפרוט במאמר הבא http://ekarine.org/wp-admin/pub/DDI.pdf. זה בדיוק חלק מהביקורת שלי - העובדה שבכלל אנחנו צריכים להיות בדיון כזה,העובדה שקשה לנו להתחיל לדבר על שימוש ועל אוריינות ודברים אחרים כשבעצם אין תשתית.

 

בשבוע שעבר נתתי ראיון  לתכנית מעבדה בערוץ אחד על העיר החכמה והדיגיטלית בעקבות התכנית של נשיא ארה"ב לקדם  את התקשורת הדיגיטלית והאינטרנט כחלק מהחזון והתכנית להאצת הכלכלה .

 

הפתיח מדבר על התכנית של אובאמה  והראיון נמצא החל מהדקה ה  11   ועד לדקה ה 16 בסרטון המצורף. 

 

לחצו על הלינק המצ"בשל תכנית "המעבדה" . לאחר מכן על ידי לחיצה כפולה על תמונת הוידיאו  ניתן לצפות בה במסך מלא.

 

לינק לתכנית המעבדה

 

 

צטט: קרין ברזילי נהון 2009-02-07 08:54:25

אדי שלום, אני מסכימה איתך שהמדד של תשתית ולמשל מס' מחשבים לתלמיד הוא מיושן - גם כתבתי על כך יותר בפרוט במאמר הבא http://ekarine.org/wp-admin/pub/DDI.pdf. זה בדיוק חלק מהביקורת שלי - העובדה שבכלל אנחנו צריכים להיות בדיון כזה,העובדה שקשה לנו להתחיל לדבר על שימוש ועל אוריינות ודברים אחרים כשבעצם אין תשתית.

 

אדי שלום, אני מסכימה איתך שהמדד של תשתית ולמשל מס' מחשבים לתלמיד הוא מיושן - גם כתבתי על כך יותר בפרוט במאמר הבא http://ekarine.org/wp-admin/pub/DDI.pdf. זה בדיוק חלק מהביקורת שלי - העובדה שבכלל אנחנו צריכים להיות בדיון כזה,העובדה שקשה לנו להתחיל לדבר על שימוש ועל אוריינות ודברים אחרים כשבעצם אין תשתית.

בעיית המחשוב היא רק קצה הקרחון וכפי שכדאי שתהיה מדניות אחידה וכוללת (במקום גופים פילנטרופיים רבים) יש לגבש מדיניות אחידה מעבר לתחום המחשוב.

לטעמי הבעייה העיקרית היא אופן ראיית הלמידה.

כיום למידה שבה המורה מבין ויודע הכל והוא מעביר את החומר בצורה עקבית כבר אינה מתאימה.

כיום יש מקורות מוסמכים רבים והצפת מידע.

למעשה התלמידים זקוקוים למדריכים יותר מאשר למורים אשר יסיעו להם ברכישת עזרים להתמודד בעולם המודרני.

מרבית המורים עדיין אינם שולטים בעולם המשולב מחשב ברמה סבירה לטעמי ואת זה יש לתקן (ומהר).

 

 פרופ' מיכל ירושלמי מחיפה הציע להתבסס על הסלולארי  במקום להשתמש במחשב, וזה מצא חן בעיניי.

הגיע העת להפסיק לעושת שימוש במדדי האתמול ולעשות שימוש במדדי המחר.

 

מספר מחשבים לתלמיד אינו קנה מידה, יכולת התלמידים לעשות שימוש במשאבי המחשוב והרשת הם כבר דבר אחר.

היום כבר צריך להוסיף למדד המחשבים גם את נושא החיבור לאינטרנט ומהירות הגלישה.נראה לי  שבמדדים האלו הפיגור שלנו גדל גם בבית ויותר במערכת החינוך.

קרן כל שכתבת אמת נכון ויציב ומשקף את המציאות.

 

לי יש 3 ילדים הגדולה בת 17  הקטן בן 14. כל שרשרת המורים נמצאת מבחינת תיקשוב בשנות ה 90, בתיכון ובחט"ב, הם לומדים בשיעורי מחשב להפעיל אקסל ומצגת.... והילדים שלי לומדים בהדסים שהוא כביכול על רמה...

ריקי - סיבה אחת שאני יכולה לחשוב עליה, היא שבעבר ללא התקשוב הפערים יחסית למדינות אחרות היו קטנים יותר מכיוון שהמדינה העניקה פחות או יותר את אותם המשאבים שהעניקו מדינות אחרות. מרגע שהחל התקשוב להיות מרכיב בסיסי בחיי היום יום והחיים העסקיים הצורך בהשקעה בכ"א איכותי כמו גם תכנים דיגיטליים איכותיים גדל. ברגע שבארץ לא מספקים את השניים הללו - הפערים יחסית למדינות אחרות שכן עושות זאת גדלים.

אני לא מבינה בתחום הזה, אבל איך בעבר ללא תקשוב ותכנים דיגיטלים הפער היה קטן יותר? הרי יש גם פרמטרים של רמת המורים.

קרין,

מדברים רבות על האיכות העדיפה של שני סוגי אוכלוסיה בקרב התלמידים, מחד התלמידים הדתיים ומאידך העולים החדשים מברית המועצות לשעבר. מה משותף לשתי הקבוצות האלה?

 

לעניין מערכת החינוך הישראלית, שנינו נחשפנו לחוסר ההתמדה בתוכניות הלימודים, לסמכות החלקית של המחנכים ולאיכות השנויה במחלוקת של המורים.  אלו מביאים לחוסר יכולת לימוד (שלא לדבר על חינוך) וחמור מכך, העדר אפשרות להטמעת הידע הנרכש.

 

אין לי ממש פתרון אבל יש לי כמה שאלות שמענה נכון להן יאפשר שינוי המציאות שבה כל דאלים גבר וכל משאב הולך לאיבוד.

מצוין.

מדינת ישראל היא מדינה קטנה הנטועה בין עמים גדולים העוינים לה

אנו צריכים לרשת את עצמנו אל העולם הגדול

עם לבדד ישכון כבר אינו נכון היום