| סוף השבוע הגשום העמיס יותר מדי בית או קירות על הפיטר פן הפנימי שלי, וכיוון שהמשא ומתן שהחל בסוף השבוע גם הוא נתקע, מזג האוויר האביבי של אמצע השבוע נתן את האות.
תוך כדי שאני רוכב דרומה על 90 (הכביש) נוחתת המחשבה שזה פשוט שם, זה היה שם מאז ומעולם.
הקטע הבא עובר מהר, התנועה דלילה ומאפשרת רכיבה הרמונית על 90 (הכביש). מאט לקראת המעבר במחסום הצהלי, אך בשבריר השנייה מחליט לעלות ימינה למצוקי דרגות, שנים מאז הייתי שם, הטיפוס מספק סיבובים נאים ומרחבים שהולכים ונפתחים, בזווית העין מצליח להבחין בג'יפ בצד הדרך, ממשיך בטיפוס על הכביש המתפתל ועוצר על המנחת בקצה הפסגה, רוח צהריים מפגינה גם היא נוכחות ואני חושב כמה, כמה מדהים המקום הזה.
לאחר עוד כמה דקות של ספיגה התרוממות הרוח, חוזר לתוך הקסדה ומתחיל בירידה, רק עכשיו במצב שהראש כמעט עובר את הגלגל הקדמי קולט את השיפוע הטלול של הכביש, הירידה מאפשרת מבט אל כיוון הים, הכחול, ירוק וצבעי הצהוב חום מיצרים חוויה מרגשת.
לפתע מבחין שוב באותו ג'יפ, מאט, רואה לידו קצת במדרון משהיא שכובה על מטפחת הודית גדולה קוראת ספר. עוד לפני שהבנתי ראיתי שעצרתי ומתחיל בפתיחת הקסדה. אנו אומרים שלום כאילו ממתיקים איזה שהוא סוד שידוע רק לנו. אומר ש"כול כך שמח לראות שאני לא הפסיכי היחידי באזור", היא "הפסיכים הם אלו שתקועים בעיר". את השעה הקרובה מבלה איתה בפוטוסינתזה מול גווני הכחול ירוק במקום שקט מוגן מהרוח. וחושב שוב כמה קל וכמה פשוט לזכות ברגעי אושר אמיתי.
הקטע הבא מסתיים בבית הארחה עין גדי, שם ממתין לדרבוקה שנשכחה עוד בקיץ במהלך חופשה עם הבנים. כשמקבל אותה מבין למעשה ששהתה שם באירוח מסור למעלה מחצי שנה, ובאמת מגיעה להם תודה על כך.
כבר שעות אחר הצהריים, עושה את הדרך לאזור המלונות מקווה להצליח לפגוש חברה מהסביבה לקפה, אך ההתראה הקצרה שלי לא מאפשרת לה להתארגן. אווירת התיירים שנהנים מהציפה חסרת המשקל בים המוות הזה משכנעת אותי לקפוץ פנימה. השמש כבר בחצי דרכה למנוחת הלילה ולי כבר מתחיל להיות קריר, למרבה ההפתעה מי המקלחות חמימים אך את חווית הקור חוטף כשמסיים.
ארוחת ערב וקפה מסיימים את פרק המלונות לערב זה ויוצא להעביר את הלילה בעין גדי. עייפות רכיבת היום מורגשת בכתפיים ובשרירי הירכיים, אך החיוך והשלווה שעוטפים אותי משאירים אותם בטלים. השעון המעורר מתכוונן ל 05:30 כדי להספיק לראות את הזריחה.
נשאר מנמנם עוד כמה שניות במהלכן חולפת לה המחשבה, שכבר עשיתי זאת כול כך הרבה פעמים, אולי אשאר לישון עוד קצת, אך מהר מאד מתעשת ומזנק מהמיטה כקפיץ דרוך מוכן לטרוף את היום שעומד להתחיל.
בעודי מעמיס את הציוד על האופנוע, מזווית העין מבחין בתנועה לא רחוקה ממני מחשבה על חתולים שהחלו את היום מוקדם כמוני חולפת בעודי ממשיך ברתימה. כשמסיים מעיף מבט הצידה וקופא כלא מאמין.
שוב על 90 (הכביש) לכיוון דרום מחפש את המקום הנכון לקדם את השמש ליום זה.
את ארוחת הבוקר אוכל בחוף נעורי, חוף שפעם כול כך אהבתי, חוף שהמוסג "שנטי" הגיע שנים לאחר שכבר לא נשאר ממנו כלום. תמונה עצובה משהוא של מקום שפעם היה מלא ותוסס בצעירים וצעירות. עולה שוב על 90 (הכביש) בשיוט מהיר צפונה. עוד צריך לאסוף את הבנים אחה"צ.
בהרגשה רגועה ומלאת אנרגיה, זה שקוף ברור וקיים כול שצריך הוא להושיט את היד ולקחת. |
esther K
בתגובה על חבר
esther K
בתגובה על כול האמת העירומה מאחורי תאונות הדרכים בארץ הקודש
תגובות (26)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה רבה!
היי תודה!!
אהבתי את זה "לרדת אל המקום הכי נמוך בעולם כדי להיות במקום הכי גבוהה"
אכן כך! בכייף ותודה
לרדת אל המקום הכי נמוך בעולם כדי להיות במקום הכי גבוהה....הנסיכים שלך
פשוט מעורר השראה..
" יש למדבר המון לתת, כול שצריך הוא לתת את האפשרות."
וואלה.
תודה על התזכורת הצנועה והחשובה הזו.
באמת.
הילה
היי לולי, תודה תודה
זו מטרת הפוסט, לשתף, להזכיר, שבתוך כול הריצות הקיומיות מגיע לנו גם אתנחתה לנפש למילוי האנרגיות.
שיהייה שבוע נפלא...
היי אורית, תודה רבה
אכן כך, וגם פשוט להיות, להיות שם.
היי תודה אליאן
מסכים מאד להבנה הזו!
איזה פוסט יפייפה!!!
אין על המדבר..ועל מצוקי דרגות
הזכרת לי כמה זמן החסרתי את כל הקסם הזה
תודה יקירי על כך
שבוע מקסים
לולי
צילומים מרהיבים!! את הטבע צריך להכיל בזווית רחבה ...
המדבר הגדול - תחושה של עןצמה של הוד קדומים משהו באמת שלא מהעולם הזה. אבל הוא פה ובמטחווי נסיעה. מזכיר לי את הטיול של בקובה, נופים אחרים ואוירה אחרת אבל הקובנים, שרובם עניים מרודים, אומרים שהדברים הנחשבים בחיים הם בחינם. הים (הקאריבי) השמש, המוסיקה והאהבה...מה עוד צריך? תמונות קסומות
היי תודה בת
ממש שמח שעשיתי חשק, אין לי מניות בטבע, אך כול רגע שם מעצים ומאשיר.
תודה דפנה.
אכן הכול פשוט, והכי כייף בשניים.
תודה רבה!!
איזה כייף שאת כותבת זאת, שמח שיכולתי להעביר.
תודה גאיה
מרגיש מסופק, עשיתי את שלי.
תודה דודה
זו באמת מחמאה, איזה כייף.
תודה הילה.
יש למדבר המון לתת, כול שצריך הוא לתת את האפשרות.
המקום הכי קסום בעולם.. ועוד עם אופנוע..
שם נשמתי מתנתקת מכל התפל..
שם חיבור מושלם להוד יצירת הטבע..
געגוע.. עשית לי חשק, התמונות.. קסומות. ((:
וואה איזה כייף... כבר נאמר חחח
ככה באמצע השבוע להרגיש חופשי
לזכור את החירות הזו לעשות עבורינו
טוב וכייף
בתמונה השנייה יש שניים
כן זה חלק מההנאה לחלוק בשניים
להיות יחד אחד
ברגעים של התרוממות הרוח הנאה
פשוטות של טבע אלוהי בצבעים עזים
פשטות של בוקר מתעורר
וכל פשטות הטוב
איזה כיף, אפשר לחוות את הטיול דרכך,
תמונות מהממות *
. צילומים מרהיבים ותחושה של לצאת ולספוג יופי ואינסוף.
כימעטית חשה שם גם מזה.
איזה יופי,
איזה כיף.
אוהבת את המדבר הזה,
וגם את זה הדרומי יותר,
מאד.
הילה
כן, אשטה לחיי זה.
תודה!!
אחלה טיול.
איזה כייף לך...
כן ירבו