כעת ההמשך אז מה בכל אופן עושים בשעה שיש הורה הזקוקו לנו במובן שאנחנו הופכים להיות הקטר שמוביל ראשית אין כמו בבית וכיום יש המון אפשרויות לסידור בבית גם להורה הסיעודי בעזרת תמיכה של הביטוח הלאומי-חוק הסיעוד או למי שיש מספיק כסף להזמין עובד זר סיעודי כיון יש הרבה בתי דיור מוגן שיש בהם מחלקות כאלה כמו דיור תומך או פריבט קר כל השמות הללו מייצגים מצב שבו דייר הבית יכול להחזיק בדירתו בבנין הדיור המוגן עובד /מטפל ולהנות משירותי הבית יש אפשרות של קיבוצים ובהם יחידות סיעודיות אבל העיקר תשמעו סיפור שסופר לי על ידי רופא בכיר קולגה שבשעתו שימש כרופא מחוזי באחת מלשכות הבריאות בארץ וזה מראה את ההבדל בגישה שלנו לזקנים ולהורים המבוגרים שלנו הססיפור מתחיל ביום אחד שהחבר הוזמן לסיור באוסטרליה אשר במהלכו נתבקש לתת סקירה על חולי האלצהיימר בישראל. החבר פנה אלי וביקש חומר מצגתי משיעורי באוניברסיטה ונסע לדרכו. בשובו הוא מספר לי על ההבדל בגישה הטיפולית לחולי האלצהיימר בישראל הוא טוען במוסדות גריאטריים לחולי האלצהיימר הנותים עקב מחלתם לגעת הכל הנקרא בדרכם ללא הבדל מין , ומאחר וחלק מתופעות המחלה זה התעוררות מינית-כשזה קורה בארץ הרופאים נותנים לחולים הללו טיפול תרופתי שמדכא את יצר המיניות והופך אותם לזומבים ברוב המקרים לעומת זאת באוסטרליה במקרים כאלה שוכרים הבית המוסדי שירותי סרוגייט(מדריכה למיניות) ונותנים לחברה לחוות חויות מיניות יחי ההבדל ביננו לבין האוסטרלים , לא שאני אומר להפוך כל מוסד גריאטרי לבית זונות אבל תחשבו על ההבדל בגישה הטיפולית ומי אמר שאין לנו מה ללמוד מהגויים |