0

מהות

0 תגובות   יום חמישי, 5/2/09, 08:46
קילוף‮ ‬הרגש‮ ‬הנכון
מבעד‮ ‬למסננות‮ ‬הדעת
אני‮ ‬מתפזר‮ ‬בין‮ ‬השתקפויות‮ ‬האור
אל‮ ‬תוך‮ ‬צבעי‮ ‬הקשת‮ ‬הגדולה‮.‬

מארזים‮ ‬של‮ ‬זמן
מתכנסים‮ ‬בין‮ ‬דמויות‮ ‬השלכת
הדלת‮ ‬נטרקת‮ ‬לאחור
האוויר‮ ‬קריר‮ ‬למגע‮ ‬השפתיים‮.‬

ידיי‮ ‬עמל‮ ‬פועמות‮ ‬בארץ
את‮ ‬צבעי‮ ‬האדמה‮ ‬הטובה
ריח‮ ‬הבוץ‮ ‬עולה‮ ‬בנחיריים
טיפות‮ ‬של‮ ‬גשם‮ ‬ראשון‮.‬

הפנים‮ ‬סתורות‮ ‬במסכות‮ ‬ההכרה
הצליל‮ ‬לא‮ ‬נישמע‮ ‬על‮ ‬הד‮ ‬השפתיים
הכאב‮ ‬נאגד‮ ‬להבנה
ציר‮ ‬החיים‮ ‬והמוות‮.
דרג את התוכן: