0
| התפרצויות הזעם שלנו מסמרים בארון הקבורה עצים מנומרי זמן רעש מסורים כבד. יערות גשם עבותים מטעים של חוסר הכרה אני יורד אל קו המים אל ציר האהבה. פנסים אדומים לשעת הערב הזאת מקטעים חרוכים באשליה דמויות ריפאיי ההכרה עקבות שקופות במים. חללים שחורים בענפי הדעת עיניים כבויות כוכבים רטט על פני משטח המים אדוות כסופות של אור. |