0
| סירים שחורים על מדפי הנפש אריחים סדורים בלבן בוהק צללים כהים באפור חלונות סדורים של דעת. ווילונות אפלים סודקים בתמונה מכסף הנחושת מאדים ברגש הנכון יצר התמימות קורם שורשיו על ציר הארץ החריבה. ידיי הפחד מערטלות מעצמן את יצר החיים הכבוי אני נושב רוח בערפל הארץ לוטשת מיתריה. אדום נושב בתדר מרקמים זוהרים של אור הדם נושב בעורקים שעות של חוסר הכרה. |