מעבר לקשת בענן
שירה נאו-קוביסטית...
ארכיון
0
אהבה
| כיסאות מוזיקליים החרדה פולשת בשקט אתה צריך להילחם כל פעם מחדש על דברים שצריכים לבוא מאהבה. גידמי אלומיניום מפלחים את ידיי דם המכונה זולג באדום וירוק הריח נאגד לצירי הרגש הפעורים האש בוערת בנצח העיניים. דמותה נשזרת בכחול מתכתי על פני משטח הבד הלבן רצף חלומותי פוער בתבנית חללים עטורי רוח. האדמה יודעת לפצוע בבשר הרוח יודעת לרפא בנפש עיניה כחצים מפלחים באהבה אני נמס אל אגני המים. |
תגובות (1)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אוהבת מאוד את שיריך, המון קסם שאופף את הקורא ולוקח אותו.