עם הזריחה
פוסטים פופולאריים
-
---
21/12/08 | 529 צפיות
-
~~~
9/2/09 | 612 צפיות
-
נקודות
20/12/08 | 563 צפיות
-
קונכיה סגורה
22/11/08 | 584 צפיות
-
פסיפלורה בפי
30/1/09 | 947 צפיות
-
ים
15/11/08 | 397 צפיות
פוסטים אחרונים
- ... 17/6/09
- מבט מחייך אחד 13/3/09
- מוסיקת רקע 1/3/09
- שני סנדוויצ'ים ופתק 24/2/09
- ~~~ 20/2/09
- מחובקת 17/2/09
זרה
תגובות אחרונות
-
-- חני (:::::::::
בתגובה על ...
-
mi alma
בתגובה על ראויה
-
פרח אישה
בתגובה על הסתבר שהתלהבו מהחולצה החדשה שלי
-
עולם חדש ומצ'ופר
בתגובה על מבט מחייך אחד
-
לקרוא ולשרוף
בתגובה על מוסיקת רקע
-
לקרוא ולשרוף
בתגובה על ~~~
תגובות (25)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
זה בסדר
זו מדינת מהגרים
כולם פה זרים ותלויים בחוט לא נראה
עושים המון רעש כדי להפגין תחושת בעלות ושייכות שלא ממש מרגישים
נאבקים על עיצוב הדמות
ולא מבינים שהם ואנחנו זו הדמות
וגם את.
:)
את צריכה ללמוד לאהוב את עצמך
ברגע שתדתעי איך הזרות תעבור לך.
עכשיו הייתה לי שיחה עם חברה והיא עזרה לי לתת מילים חמקור העניין (כי היא הרגישה דומה מאוד במשך שנים). אולי אכתוב בהזדמנות שיר הסבר על זה.
בקיצור, זה הרבה יתר עמוק.
תודה לך :)
ברוך הבא.
נכון מאוד, כי גם שם הרגשתי כך.
תודה אח לתחושה.
במקרים נדירים מרגישים זר בנשמה.
זרות היא state of mind
אפשר לעבוד על זה.
לי בכל אופן את כל כך לא זרה להיפך משו בך מוכר לי למן ההתחלה...
רגיש, אנושי ומרגש.
תחושהאישית שלא פוסחת על אף אחד מאיתנו.
אחזור עם מלאי *
* יודע בדיוק על מה את מדברת
מכיר את ההרגשה
זה לא קשור להיותך מישהי שנולדה במקום ותרבות אחרת
עובדה , אני ישראלי נולדתי פה ומרגיש אותו דבר
מדוע את מרגישה זרה? והיכן?
"הבית" הוא כל מקום שאנחנו מרגישים בו "בבית", גם אם זה חדרון של 2 מטרים על 3, או שזה בית מידות הומה אדם.
מקום בו אנחנו זרים גם הוא יכול להיות כל מקום, אבל מישהו נותן את התחושה הזו. מי ומדוע?
אני חושבת שזה לא קשור למקום
זה קשור להיסטוריה שלי, זה חלק ממני
תודה לך
תודה שרי.
זרה
באמת?
לתור אחר המקום בו תרגישי שייכת - מקצועית אישית תחביבית :-) בטוח יש כזה אם נחשוב ממש חזק
טקסט כואב
דמעה
ועדיין זה לא קל
*שלך שרי
...... :)
אולי לא זרה?
אולי מיוחדת
אחרת
נדירה
מקורית...
צודקת.
תודה גמבה.
קשה לי מאוד להסביר, אבל זה מלווה אותי מאז שאני ילדה.
עם המשפחה, עם העיר בה גדלתי, עם חברי ילדות, עם כל מסגרת אליה נכנסתי.
היום אני נלחמת בזה כדי להחזיק מעמד איפה שאני נמצאת.
תודה לך.
ריגשת אותי בתגובה שלך.
משהו בסיסי שמלווה
זרות...עצב...כאב...
משתחרר נדחק לצד
עם הכתיבה והרבה אהבה
ביום שבו תפסיקי להרגיש כך, תפסיקי להיות זרה.
מדוע בעצם את מרגישה כך?
אני לא הרגשתי בך ולו שמץ אחד של זרות.
כמה כאב
כמה עוצמה
כמה מודעות
וכמה תקווה
מכילות מילותייך המועטות הללו.
אישית מאוד קשה לי לקרוא או לשמוע את המילה "זרה"
את בוודאי לא זרה
ובוודאי לא לי
חיבוק
חברה יקרה