ארי שביט | הערת אזהרה

בשבוע האחרון גביתי את עדויותיהם של כתריסר אנשים המכירים היטב את ציפי לבני. אף אחד מהעדים אינו מקורב לבנימין נתניהו או לאהוד ברק. רובם תומכים בקדימה או במפלגות השמאל. ואולם, העדים כולם מודאגים. דיוקנה של לבני שאותו הם מציירים הוא דיוקן מטריד.

יו"ר קדימה היא אדם ערכי, פטריוטי ונקי מרבב. היא אינטליגנטית ומהירת תפישה. ואולם, על פגם אחד שלה אין ויכוח: לבני קצרת רוח. המחמירים מעריכים שלשרת החוץ יש בעיית קשב. היא לא מסוגלת להעמיק במסמך או להאריך בדיון. היא לא מלבנת נושא עד תום. מחשבתה אינה בהירה והיא אינה יודעת להבחין בין עיקר לטפל. בניגוד לנתניהו ולברק - המסוגלים לרדת לשורשיו של עניין ולדון במורכבותו - לבני נוטה להיות סכמטית ופשטנית. אחד האישים המוערכים ביותר במדינה מגדיר אותה כדעתנית ושטחית.

גם על הפגם השני אין ויכוח: לבני מתקשה מאוד בקבלת החלטות. אפילו כשהיא נדרשת להחלטה לא-גורלית שרת החוץ מתלבטת, מתייסרת, משתהה ומשנה שוב ושוב את דעתה. יש המעריכים שהצירוף של חוסר ניסיון וחוסר ביטחון משתק את לבני. לדעתם, שרת החוץ אינה מסוגלת לקבל את ההחלטה אם לתקוף או לא לתקוף באיראן. ללבני אין את עמוד השדרה, את קור הרוח ואת השקט הפנימי הנדרשים כדי לקבל החלטות קיומיות.

הפגם השלישי הוא היותה חפה לחלוטין מאינטליגנציה רגשית. היא אינה מבינה בני אדם ואינה אוהבת בני אדם. זאת הסיבה לכך שאין לה מעגל פנימי. פרט לבן זוגה נפתלי שפיצר אין לה שותפים ונאמנים. רבים ששכבו בעבורה על גדרות חשים נבגדים. בניגוד לאריאל שרון ולאהוד אולמרט, גם אין בלבני חום או קסם אישי. מעטים בצמרת מפלגתה אוהבים אותה או מאמינים בה. בחוגים פנימיים היא נתפשת כנטולת מנהיגות. הביטוי השגור הוא אין-לה-את-זה. ביום שלאחר הבחירות יכולתה להוביל מוטלת בספק.

ללבני שורה של פגמים נוספים. היא אינה מרחיקה ראות, היא אינה עקבית, והחשש העמוק שלה מכישלון מונע ממנה להיות מקורית ונועזת. על בהלה פנימית עמוקה מחפה שרת החוץ במפגנים של ביטחון עצמי מוחצן הגולש לפעמים לגסות רוח. המינויים שלה בינוניים, עבודת הצוות שלה כושלת. במשרד החוץ רבים מתייחסים אליה כאל קרתנית ודלה. ואולם, כל אלה זוטות לעומת שאלת-התהום שהמועמדת לראשות הממשלה מעוררת. השאלה מי היא לבני ומהי הליבה הפנימית שלה.

לאחדים מהעדים שאתם שוחחתי השבוע תשובה מטרידה: ציפי לבני חלולה. לטענתם לבני חסרה את המטען התרבותי, את המעוף ההיסטורי, את הכלים הנפשיים ואת היכולות האנושיות של מנהיג. מעולם לא הפגינה אומץ לב אזרחי, לא רשמה לזכותה הישג ביצועי ולא הלכה נגד הזרם. היא מדקלמת שורה של אמירות נכונות בעניין חלוקת הארץ, אך לא יודעת להפוך אותן למדיניות. לכן המשא ומתן שלה עם אחמד קריע (אבו עלא) כשל והאמונה שלה באנאפוליס הופרכה. ואולם, הכשל הפלסטיני של לבני הוא כאין וכאפס לעומת המחדל האיראני שלה. שרת החוץ לא הבינה בעוד מועד את האתגר האיראני, לא הפנימה אותו ולא עשתה מעשה מדיני של ממש כדי להתמודד אתו. הגרעין האיראני הוא ההופך את כהונת לבני כשרת חוץ לכישלון קולוסלי.

אחד מהעדים שאתם שוחחתי היה נסער במיוחד. אף על פי שהוא אדם בוגר, מאופק ומיושב בדעתו, הוא היה נרגש. העיד על עצמו שהוא חש כחבר בכת סודית היודעת סוד נורא: ציפי לבני אינה כשירה להיות ראש ממשלה. דגל שחור של העדר-כשירות מתנופף מעל למסע שלה אל ראשות המדינה.

העד אמר שבלתי נתפש בעיניו שהתקשורת לא חושפת את הסוד. בלתי נסבל בעיניו שהציבור לא יודע את הסוד. לכן דיבר, לכן אני רשמתי. לכן רואה אור המאמר הזה. יידע הציבור. יידע הציבור ויחליט.

מאמרו של ארי שביט כפי שפורסם בעיתון הארץ בתאריך 4.2.2009