כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מוצב חוץ

    הבלוג ישמש אותי בעיקר להפניות לרשומות בשני הבלוגים האחרים שאני מנהל, ומדי פעם לרשומות קצרות לשוכני בית הקפה

    אדם שוב לא חברה, אדם שוב לא משחקת

    13 תגובות   יום שני, 5/3/07, 21:12

    (הכותרת, למי שלא היה בסביבה בזמן הרלוונטי, נלקחה הישר משנות התשעים - פראפרזה על קטע משיר של "נושאי המגבעת") 

     -------

     

    "תגידי, אהם, אפשר אולי להציע לך חברות?"

     

    אח, בימים הפרחחיים של אחרי הגירושים,  המשפט המפגר הזה - שמשמעותו נטולת הסנטימנטים נגעה לאישור הדדי בתוכנת IM או רשת חברתית זו או אחרת - יכול היה לחולל פלאות. לא לבדו, כמובן. קודם היית צריך להבריק, להיות שנון, חם במידה אבל לא לחוץ, כל מה שצריך כדי לחזר. לכאורה מדובר בבקשה מנומסת להמשך התקשרות, למעשה מדובר בהדהוד דיגיטלי של ההצעה המהוססת בדרך חזרה ממסיבת הכיתה, עם ריח הדבק ואורן באוויר. ומאחר ובאינטרנט, כמו באינטרנט, מי שיודע להתנסח בכתב הוא בלונדיני ואם הוא מצליח לעשות בתזמון הנכון הוא יוצא גם טייס, הרי שהשחלתו לשיחה ברגע הנכון עשתה את העבודה.

     

    יש לי כרגע 132 "חברים" בקפה, ואני נשבע לכם שטוב לי עם האהבה שלי ואין לי חשק  או כוונה להשחיל אף לא אחד מהם. אז איך כולם הגיעו לכאן?

     

    קראתי את הפוסט של אדם שוב לגבי החברים בקפה, בו הוא מסביר מדוע הוא החליט להפסיק לאשר חברויות באתר למי שהוא בכלל לא מכיר. אם הבנתי אותו נכון, שוב רואה בקפה מקום שהוא יותר לינקדאין מאשר מייספייס, וכמקום כזה - ה"חברים" הרשומים בכרטיס שלך אמורים להיות בעלי ערך, לא אותות ניצחון שנאגרים בתחרות מי זכר האלפא. מכיוון שכך, ומכיוון שהמערכת מאפשרת לך ליצור תקשורת לאנשים לא מוכרים באמצעות חברים משותפים, שוב מעדיף להשאיר אותה עם כמה שיותר Signal over Noise. 

     

    בפוסט תמצאו את אחת התגובות החביבות ביותר, של מיכל וי,  שתהתה בתום:

    "בדיוק תהיתי איך זה שכמישהי שלא כתבה על עצמה אף פרט מזהה (מלבד שם פרטי וגיל), ועדיין מתלבטת בנושא קיבלתי עשרות בקשות חברות (לא שזה לא עשה לי נעים נשיקה). המחשבה הראשונה שלי היתה שזה באג במערכת. נראה לי שכל מי שנרשם אחרי, נשלחה בשמו אוטומטית בקשת חברות לכל אלה שכבר היו רשומים. יכול להיות?"

     

    בתגובה אחרת בהמשך , עומד דרור עזרא  על הנקודה: "לפי מה שאני מבין המערכת של החברים מאפשר עדכון בתכנים שלהם בלי ללכת לחפש". ואכן כן - אם אין לך זמן לשוטט בכל פינות הקפה, ונתקלת במישהו שתרצה להתעדכן במה שהוא כותב - מה יותר פשוט מלהציע לו חברות? 

     

    אתמול בערב שמתי לב למספר החברים שלי (הוא גדל מאז בארבעה, אגב), ונהייתי טיפה לחוץ: האם באמת הפכתי לשרלילת-מייספייס? עבדתי קשות על השם המיזנתרופי שלי, ופתאום ככה? עברתי על הרשימה, ולהלן המסקנות:

     

     1. רוב האנשים ברשימת החברים שלי (זה אומר קצת יותר משישים) הם אנשים שאני מכיר בצורה כזו או אחרת. ככה זה כשאתה פועל בביצה קטנה כל כך הרבה זמן. 

     

    2. לא מעט אחרים הם אנשים  שלא אכפת לי להכיר - או לפחות לעקוב בצורה נוחה אחרי התכנים שהם יוצרים פה באתר. בעיקר אנשים העוסקים בתחומים הקשורים לעבודתי ו/או מעניינים אותי. זו הרי העילה להיווצרותו של הקפה. 

     

    3. החלק השלישי - אנשים שביקשו להצטרף לרשימת החברים שלי. מתוך נימוס והגינות בסיסית אני תמיד מאשר. כמעט בכל רשת חברתית שאני חבר בה. לא שאני לא סנוב - אלוהים עדי שטרם ראיתם כלום - אבל אדם שמציע לך חברות ואתה מתעלם מזה, ובכן, אני מקווה שיש לך סיבות טובות מאוד, כי הקארמה שלך מרעה את מצבה.

     

    אין לי זמן, באמת, לשוטט ולפעול בקפה כמו שהייתי רוצה. יש עוד סדרה של רשומות לקראת הפאנל בו אשתתף בכנס דה-מארקר בעוד שבועיים שאני עוד לא יודע מתי אספיק להעלות אותן (הבהננצל את נוכחותם המשוערת של אדם ואסף בפוסט,  ונבקש מתן אופציה לפרסום פוסט כ"טיוטא", שלא תועלה לאתר עד לאחר שתשלים את ניסוחו). רשימת החברים שלי באתר היא הדרך הטובהביותר לקבל עדכון נוח, יומיומי, לגבי איפה הייתם ומה עשיתם, בקפה. זה שווה לי לא מעט. שלא לדבר על העובדה שכל הגיג שיימלט ממקלדתי כאן ידוור ל-132 איש, לפחות (עוד האצבע על כפתור אישור החברות נטויה, כאמור).

     

    מנסיון של שנים ארוכות במדיה מקוונת אני יכול לספר לכם שאם קוראים אנשים במשך זמן ארוך, במיוחד בסביבה חברתית הכוללת בלוגים ופורומים, לומדים להכיר אותם לא פחות ממה שאתם מכירים מישהו שעבדתם איתו איזו תקופה לפני כמה שנים. אם לא יותר טוב. אפשר ליצור ידידויות, בריתות, שותפויות עסקיות, יריבויות וכמו שנזכרתי בתחילה  בימי הרווקות השניה שלי, גם קשרים, אהם, בלתי אמצעיים. 

     

    ואם מישהו שהוספתם לרשימה מתגלה כספאמר ו/או נודניק או סתם אחד הרבה פחות מעניין ממה שחשבתם - נו, מאלו תמיד אפשר פשוט להתעלם. בקיצור, וסליחה על טון הניו אייג' המפגר: מותר לכם להיות ידידותיים בקפה. ממילא מהר מאוד תגלו למי יש לכם כוח להיות נחמדים, ולמי לא.

    דרג את התוכן:

      תגובות (13)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        8/3/07 15:57:

      גדי,

       

      אני איתך, צודק במאה אחוז,

       עדו

        8/3/07 10:29:

      אכן, הדיונים הארס-פואטיים הללו בנושא אוגרי-החברים מושכים גם את העין שלי. כרגע ממתינות לי שתי בקשות לאישור מאנשים שאני לא מכיר.

      עם כל הדאגה לקארמה שלי, ויש דאגה, אני עדיין יושב על המדוכה בעניינן. בלינקדאין קיבלתי את בקשתו של שרליל-לינקדאין אחד כזה ממקומותינו, שאסף אלפי חברים. בסופו של דבר כמעט כל אדם אחר שחיפשתי היה ברשת שלי דרכו. למעשה, זה לא עזר לי במאום, כיוון שאני עצמי לא מכיר אותו ולא הרגשתי שיש טעם בפנייה דרכו לצד ג', שבטח גם (לא) מכיר אותו באותו אופן.

       

      צדק מי שאמר כאן שנכון יהיה לאפשר למשתמשים לעשות Subscribe למשתמש מסוים כדי להתרסס בתכניו על בסיס קבוע, אבל שאותו קונטקט לא יילקח בחשבון כ"חבר" שדרכו ניתן להגיע לחברים אחרים. זה מכניס המון לכלוך לרשת.

       

      צדקה גם מי שאמרה שלו קבלני החברים לפחות היו משקיעים ומציגים את עצמם בבקשת החברות, ולא משאירים רק את הטקסט האוטומטי, היא הייתה נוטה אולי יותר לאשר אותם.

       

      שמשון, נתראה בכנס של הטוש. מחייך

        7/3/07 23:32:

      אני חייבת לציין שכל הפוסטים על רשימות החברים, מלחיצים אותי.

      מזכיר לי את הטיול השנתי של בי"ס, משום מה, בקפה הזה אני בצד של הלא מקובלים. טראגי. 

        7/3/07 23:05:
      132 חברים זה ממש השתרללות אם לא אכפת לך. כל עוד קוראים להם "חברים" אני חושב שהגישה הסנובית עדיפה.
        7/3/07 17:59:
      ואני שוב אחזור על זה, צריך להפריד בין חברים מהאתר ובין "חברים", "משפחה" ו"קשרים עסקיים".
      ההפרדה כבר קיימת במנגנון בקשת החברות, למה לא להפריד גם בדף האישי? שתהיה לכל סוג קשר קוביה משלו?
      ובהזדמנות זו, לא צריך יהיה לאשר התחברות כ "חבר מהאתר", כדי שכולם יוכלו לעקוב אחרי הגיגי מי שהם רוצים. (followers יהיה קשר חד-כיווני, friends  - קשר דו כיווני)
        7/3/07 04:26:
      תמיד היתה לי תחושה שזו מסוג הכותרות שרוב האנשים לא ממש מכירים, רק לא נעים להם. והרי הכוח של הקפה זה שהוא מפגיש אותך לא רק עם הבראנז'ה - אלא גם עם אנשים שמעולם לא ידעו שגם הם שם.
        7/3/07 02:34:

      הקארמה שלך לא מרעה את מצבה אם אתה לא מצרף לרשימה את אספני החברים הכפייתיים ששולחים על אוטומט פחות או יותר לכולם. שיסתפקו בשרלילות המייספייס, יש לא מעט. (:  חוץ מזה, אם אנשים שאין לי שום קשר או היכרות מינימלית איתם רוצים לצרף אותי לרשימה שכותרתה "החברים שלי", לפחות שיתכבדו ויכתבו כמה מלים של עניין או נימוס ולא ישגרו בלחיצת כפתור הודעה אוטומטית.

      חבל שאין כרגע דרך להתעדכן בפוסטים של אנשים מעניינים מבלי להכריז עליהם כחברים. מקווה שזה ייפתר בקרוב כי זה פוגם באחת הפונקציות הכי מעניינות ושימושיות כאן - שרשרת "הקשר שלי עם...".

      אגב, באמת חשבת שצריך להסביר את הכותרת?

        6/3/07 21:03:
      אמן על כל מילה.
        5/3/07 22:20:

      "שם" זה כאן

        5/3/07 22:18:

      מסכים לכל מילה. גם כאן, גם שם.

       

        5/3/07 22:14:

      אני מאד רוצה לגלות מישהו שיש לי איתו קשר ברמה חמישית.

      היות והשרשרת הכי ארוכה שראיתי היא של ארבע חוליות, אני מניח שלמישהו מחבריי ברמה השניה, יש חבר (ברמה השלישית ממני) שפשוט צירף את כל הקפה - דבר שמונע ממני להגיע לשרשרת חמש חוליות הנכספת.

      למה חמש חוליות? ככה.

        5/3/07 22:07:

      אני שמח שזה מעסיק לא רק אותי. רק אתמול הרגשתי מספיק מוכן להעלות את הנושא. קראתי רק עכשיו את הפוסט של אדם שוב שהוא חושש שדה מרקר קפה יהפוך למייספייס. לאלו שלא קראו את הפוסט שלי בנושא (ברכות, זכית בחבר חדש) אני בכל זאת מצרף את הלינק לאחד הקטעים הטובים והמצחיקים שנעשו על רשתות חברתיות ("הדיילי שואו"):

      תהנו:

      http://www.devilducky.com/media/42199/

       

       

        5/3/07 21:45:
      פעם שניה שאני אומר את זה (תקלה בקפה).
      שורש העניין הוא במילה "חבר". אין כאן חברים, יש כאן קונטאקטס. קשרים, קישורים, אנשי קשר.
      יש לי לא מעט "חברים" כאן. אבל כולם, בעצם, קונטאקטס. אנשים שאני מכבד, שיוכלו לתרום לי, שאוכל לתרום להם. אנשים שפגשתי במסיבת הקפה הגדולה, והושטתי להם יד ללחיצה.
      אין שום דבר מחייב בלחיצת יד.
      אבל יש דבר מטופש באדם שמבקשים ללחוץ את ידו, והוא מסרב.

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      גדי שמשון
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין