הוא קפץ לביקור , אחד שאהבתי. יש לו אהבה חדשה. מספר לי עליה ואני בוחנת. "החמצתי"? מה היה להחמיץ? הייתי שם. זה כאב לי. בסוף עזבתי. נתתי סיכוי. פתחתי את הלב. אפשרתי. נחבלתי -כאן מכה, שם סטירה (ורבאלית) , הבנתי. זו לא אהבה. דרמה גדולה היתה שם. החלטתי לוותר עליה כי בסופו של יום לא היא שתנחיל לי , לא היא שתאפשר לי את האהבה לה אני נכספת. חלפו חודשים ופגשתי אחר. פגשתי בדרמה שלו מול אשתו שנפטרה, בנו המאיים בהתאבדות ויחסיו עם חברתו לשעבר, איכשהו-עדיין לא קלטתי. שידר לי הבחור-שלא הדרמה מככבת בחייו.ו...טעיתי. עובדה. בסופה של דרך הוא היה זקוק להרים קולו בכעס ולייצר סצנה דרמטית כדי להשתכנע שטוב יהיה אם ניפרד. כי כשנפרדנו בשקט -זה לא שכנע אותו.
דרמה
למדתי תיאטרון 4 שנים. בדקתי את מרכיבי הדרמה יותר לעומק. ממצב אינטלקטואלי-רגשי מבוקר. היה מרתק. מאלף. שחקן=שחוק, נראה שגזור מהשור ש.ח.ק משמע צחוק קליל=שעשוע. אז המשמעות היא להשתעשע בדרמה, למתוח אותה אל מעבר לגבולות תוך כדי משחק. עד היכן? עד שניתן. ובכל זאת-גבול השפיות.
גיליתי שאלוהים נמצא בפסנתר שלי. לשם אני הולכת כדי להתחבר לעצמי שוב ושוב. בית הכנסת, הכנסיה שלי, האהבה שלי.
|
תגובות (12)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
וגם אני אוהבתותךהגבר שלי היה אומר
"הכל דבש וקינמון"
תודה מתוקה, מה חדש אצלך-כם?
לא פשוט למצוא אהבה אמיתית.
היא עוד תגיע....
ולבינתיים תהני מכישוריך בנגינה , משחק....
"תעשי רק מה שאת אוהבת שיהיה לך טוב"
ב ה צ ל ח ה
כן. מבינה מה שאתה אומר
נזכרתי שנשאלתי פעם.
למה אני רוצה לשחק בדרמה ?
ואז עניתי שמאסתי בדרמות מהחיים עצמן"
נהנתי לקרא אותך.
*
תודה, מתוקהאני מסכימה איתך שהמניעים ליצירת דרמות הם נפשיים, סוג של ריגוש,
מנגנון התנתקות וקשר מסוג לא בריא, אני עצמי מעדיפה את האדם הפשוט
שלא זקוק לתפאורות וריגושים בכדי להרגיש.
פוסט מרתק.
את אלוהית בנגינה על הפסנתר
תיצרי רק מה שטוב לך
אין אין עלייך מת עלייך
את הטובה מכולם
נשיקות וחיבוקים
yes
יקירתי, שהדרמות יהיו מאחורינו
ואם יהיו, אז רק בהצגות !