קוסטה ריקה
נער הזהב ואני סימנו קו פרידה משני צידי ההר .עיניים מנוקדות וקצוות שיער כמו השמש , ופני הנער חומים ומוארים .איך אדע שמצאתי את אהבת חיי ? שאלתי , לא כל האנשים על ההר מסוכנים ולא כל החיפושיות אינן ארסיות , צריך להתבונן בנקודות המפנה .נער הזהב סימן את גמר הכאב והתחיל שם את סימן הגעגוע .קילפתי את פרי הקוקה ונסעתי ...
פוסטים אחרונים
- נשדד מוזיאון הבובות והפסלים בערד 22/2/12
- פסח אחר 8/4/11
- עטופה בך 7/2/11
- מופע מדליק ללחנוכה נדיר ומיוחד 20/10/10
- המקום המושלם 23/7/10
- חם לה 18/7/10
ארכיון
מהלכת על חבל
בקרקס הזה של החיים אני מהלכת על החבל שם גבוה מלמעלה בזהירות צעד צעד בין הכלום ובין הכאב ברגליים יחפות בבגד אדום מנצנץ מפוארת מאופרת בגומחות האושר ממתינה מעט אוספת לליבי בשתי ידיי בזהירות לימים לבנים אין לי דיי שיווי משקל לטיפת עצב נוסף החבל עשוי מאבקת הפרחים העגומים ריחם עבש והם מתפוררים מעט מחזיקה בידי האחת את מזוודת הזמן החומה ועליה בולים ישנים מהלכת במעופי בלי רשת הגנה הקהל למטה מריע וצוחק לא יודע .. פתאם בחורף כל כך חם הכל יכול לקרות . כל הזכויות שמורות ציפי מור |
תגובות (53)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
ממממ עגום קצת מתוקה . . .
אבל יפה לאללה
נשיקות
החיים הם קרקס אחד גדול...ואנחנו הליצנים.
הכול יכול לקרות...תאמיני.
אהבתי את כתיבתך...
מי שלמד ללכת על חבל
הולך טוב....*
ציפ יקירתי...
איזה שיר יפה...
קרקס החיים...
ומה אין בו?
יש הכל בקרקס הזה של החיים.
טוב, רע, אושר, שמחה עצב...ליצנים, לוליינים..חבלים דקים...עולם ומלואו.
ליצנים עם פרצוף מרוח בשפתיים צוחקות, חיוך שלא נגמר ...ודמעה לפעמים זולגת..
אכן קרקס החיים.
אהבתי מאד.
שלך
רפאלה*
בין דמעה לדמעה
בין הליצן ללוליין
מתוח חוט של אושר
דק וקטן...
תודה רבה.
מרגש.
אלכס
אהבתי את התיאור הכל כך אותנטי
מה שנחקק בי הוא
"
וכל אותם בולים ישנים הנמצאים עליה (מעניין מה יש בה עצמה)
מהווים את כל אותם התנסויות (לטוב ולרע)
שלו רק יכולנו לדלות בפינצטה את המהות שלהם לגדילה שלנו
לא היתה למזוודה משקל
ולא היה לנו צורך להחזיק אותה
כי תוכנה נמצא בהווייה שלנו
סביר להניח שאז ההליכה על החבל הדק
היתה אחרת
ואולי המיקוד היה בדרך עצמה ולאו בהכרח בתוצאה שמא אפול או אגיע
נתת לי המון חומר למחשבה
תודה
איטהל
... הכל יכול לקרות....
זה מפחיד.... באמת מפחיד...
ואולי לא... אולי יקרה הטוב...
ובכל זאת מפחיד....
כמה .. נוכל לקבל את הטוב....
היש כזה????
מן הסתם כנראה כן....
לבחור להיות פשוט להיות...
להיות... כאן עכשיו מלא
עם הפחד ... עם הגובה...בלי מזוודה
כאן הרגע עכשיו
מ ל א
בהצלחה....
בקרקס החיים
הכל יכול לקרא.
נפלאה כתיבתך. תודה (:
ציפי המתוקה
מקסים פשוט מקסים אין לי מילים נוספות להביע את אהבתי למילים
ניסיתי לצטט משפט..............ואז הרגשתי שאני מתחברת גם להבא אחריו..................
שבוע נפלא וקסום לך יקירה
בגומחות האושר אספי מספיק שיהיה לך...
לכל החיים
והעיקר שמרי על שווי המשקל...
כמה יפה את כותבת....אחזור לככב....
בזמן הקריאה התנגן בראשי
השיר של רמי קליינשטיין
על הגשר הישן...
חיבוק לך ואשוב*
יש כאלה שחיים בקרקס ויש כאלה שחיים בסרט
החשוב אם נהנים בדרך
כל האפשרויות פרוסות לפנייך את רק צריכה
לבחור
את שביל שבבי הפרחים שמחכים לך:)
חיבוק וכוכב עבור השיתוף.
אני מצטערת שכך את מרגישה...
ומאחלת לך להרגיש שאת פוסעת בשביל פורח, ולא על חבל דק.
עצוב.
תאור נפלא.
מהלכת במעופי בלי רשת הגנה
אני בעד להוסיף לך אחת כזו - לשמור עליך...ליתר ביטחון...
כי לפעמים נופלים...
והטרמפולינה מאפשרת מיד לקפוץ בחזרה לעניינים...
או סתם לנתר בלי תכלית...
מחבקת ומככבת,
סופי
ציפי, אוהב את כתיבתך ,הצלחת להוביל את דמיוני צעד אחר צעד .
הדמות המהלכת על חבל דק עם מזודה ישנה ,תחושה של מסע אל הלא נודע .יפה יפה...
מקווה ומאחלת
שהחום יציף את ביתך
ושלא תהלכי יותר
על חבל דק
ושתפקידך בקרקס
יהיה הפקתו......
תודה מיכאל על " השמש עוד תזרחנה " מקסים
רק בת אדם
אופטימי כמוך יכול
להסתכל על החיים
שהם קרקס
יהל
יפיפה
חבל שנגמרו לי הכוכבים
ציפקה, את משוררת דגולה. *
בקרקס הזה של החיים ...
בלי להאחז בכלום!!!
איזה שווי מישקל מדהים יש לך
עמובן שכתיבתך מדהימה גם
אדי
אומץ! זה מה שצריך,
התחלת לשפוך? שפכי הכל, אם כבר שישתחרר בזרם שיביא איתו חדש,
שינקה
לא?
כתבת מקסים,
"שמה למעלה על הטרפז" תמיד יותר קשה ללהטט. אבל בקרקס החיים הכל מתגלגל פעם למעלה פעם למטה והעיקר לשמור על שיווי משקל, על איזון.
אם לאהבת אמת את כמהה- מאחלת לך שתגיע אליך במהרה. והיא תגיע אם תזמיני אותה להיכנס למציאות חייך, אליך ,בכל בוקר, בכל רגע פנוי. המילה הנאמרת כוחה מאפיל אף מעל למילה הכתובה.
החבל שלך עצוב ומט ליפול אז איך את יכולה להלך בו..אם תניחי חבל הרבה יותר יציב הוא יקנה לך קצת יותר בטחון.. הכל תלוי בחבל שאת עומדת בו והרי בסופו של דבר כולנו פוסעים באותן החבלים ובאותן המרצפות כל אחד מביט עליהן ואליהן אחרת... תישארי יציבה אל תדאגי ...גם אם הפרחים מעט יבשים ועבשים ..בסופו של דבר בקצה החבל ממתינים לך הפרחים שפרחו אחרי הגשם... שבת נפלאה.. גל
קרקס החיים...תמיד רצוי לוודא, במידת האפשר, שיש רשת הגנה מתחת...
נועז ומקסים.
שבת שלום
נראה לי שכולנו איתך שם... על החבל... בקרקס החיים
והוא עוד עשוי... מאבקת פרחים!?
אללה יסתור!
איזה כוח יש לאבקת הפרחים הקסומה הזו...
לשאת את כולנו
"הקרקס הזה של החיים".....
כל כך נכון...
כתבת וצדקת.קרקס מושלם.
כל הליצנים,העצובים והשמחים,מסתובבים מסביב לזירה המרכזית...
בקרקס הזה של החיים
בקרקס הזה של החיים
ציפי -
נפעמת כל פעם מחדש
על הרעיון שבשיר
והתיאורים היפים
תודה ושבת טובה
תודה לכל המגיבים עד עכשיו תודה על המחשבה החמימה או התובנתית
ועכשיו לנוע, הרהורים שלא תופסים בשום מקום.
ועכשיו לנוע, עד לאן, השמיים הרי פה.
ועכשיו, עם הקו שלומדים למתוח כשנדרש .
ועכשיו המכה והכוח שנחלש.
ועכשיו, עם הקו שלומדים למתוח כשנדרש,
ועכשיו אני שב למוטב ומתחיל שוב מחדש.
ועכשיו מדוע, מה ששואלים נשאר תמיד אפל.
ועכשיו ידוע, מה שלא יודעים, נותר תמיד תמיד שואל.
ועכשיו, עם הקו שלומדים למתוח כשנדרש .
ועכשיו המכה והכוח שנחלש.
ועכשיו, עם הקו שלומדים למתוח כשנדרש,
ועכשיו אני שב למוטב ומתחיל שוב מחדש.
הכל יכול לקרות, היית שם
*אשוב
שבת שלום
מרגש.
" פתאום בחורף כל כך חם הכל יכול לקרות "
פתאום בחורף כל כך חם הכל יכול לקרות. למשל,
לשמוע מעוד תגלית מדהימה של לנצח. http://cafe.themarker.com/view.php?t=872642
נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי יָקִים לְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן (דברים יח (טו)השיפוט של לנצח מחדיר חוכמה מקוריות
חוסר-מנוחה והתעוררות הגורמת לסערת-רגשות
להערצה לקנאה לתוקפנות ולבסוף גם להשלמה.
תעשי כמוני ציפ, תרוצי על החבל, אין סיכוי שאת נופלת!
כוכב בשבלך!*
טבע האדם רע מנעוריו, והאנשים ממש נהנים כשמישהו אחר נופל, מציאות כואבת.
כוכב!!
בתקווה שיהיה לך לידך לב אוהב
ויהיו המון סימנים של אושר,ולא עצב וכאב.
לולה מור
רומניה
מאחל לך חיים טובים ושתמיד תצעדי על דרך הישר . ושיהיה לך שווי משקל .
הכל יכול להיות.
גם סיום המסע והגעה למקום חמים ושקט.
מאחלת לך שהחם יחמם את ליבך וימלא את ביתך
שההליכה בכלל ועל החבל המתוח בפרט, תהייה יציבה ובטוחה
וימים טובים יבואו
שבת שלום, ציפי
ציפ,
החיים מתחילים באבקת פרחים.
החיים לטוב או לרע...
זהו שהכל באמת יכל לקרות
מקווה שרק טוב
שבת שלום
ואם את מעיזה אבקת הפרחים
תצמיח זר ענקי, עם מחיאות הכפיים
וריחו יענג את האושר שיבוא ןיאיר את ימייך*