הוא מתקשר. הפלאפון לא לידי. חוזרת אליו והוא טוען שהוא כבר בדרך. אני מתארגנת, מסדרת ותוהה האם להחליף מצעים. הדירה שלי כ"כ קטנה, אבל אני צועדת בה קילומטרים. שוטפת כלים אבל משאירה קצת ברדק, שלא יחשוב שסידרתי לכבודו. הוא כבר מזמן היה אמור להיות פה. כבר קרוב לחצות. הוא נכנס. אין מה לומר, הוא באמת יפה תואר. אנחנו מכירים שנים אבל אין לי שום מידע נורמאלי עליו. אפילו לא כמה זמן הוא נשאר הפעם בארץ. מושיט לי שקית: יין + סרט DVD + משהו לעשן. האיש הגיע עם תכנית. הבטחתי לעצמי, אני לא משתכרת, לא מתמסטלת, אין מצב שאני מאבדת את הראש. יש לו השפעה חזקה עליי גם ככה. אבל שוב זה קורה. יש לי גלי חום. הוא בולע ענבים. מחניק לי. הוא לוקח שאכטה. החזיה מציקה לי. אין לי אוויר. שילך כבר אינעל אבוק. אני חייבת לשירותים. הוא צוחק מהסרט. שילך ועכשיו! שוב הוא מכניס אותי לסטרס, למרות שהוא ממש נחמד ולא עושה שום דבר רע. הייתי כבר מאוהבת, זה לא הרגיש ככה. הבחור הזה עושה לי אולקוס. |