בעקבות ה"אינטרמצו" [ספור אינטרנטי]
דברים רבים אינם מובנים לנו, אינטואיציות , טלפטיות, או למשל... דברים מוזרים אחרים שאין להם הסבר נראה לעין, פתאום אדם מפזם לו שיר, אפשר וישאל; "מדוע דווקא שיר זה עולה בדעתי ופורץ? מדוע השיר הזה דבק בי ואינני יכול להסיר אותו ממני?"
כך קרה שחברתי אמונה שלחה אלי שיר. "מה פתאום?" תשאלו, אשיב לכם, "לאלוהים פתרונים".
ובמקרה מיוחד ונדיר זה הסיפור מתחיל כך.
כשאמונה התבוננה ב"אינטרמצו" שלי [הכוונה לציור אינטרמצו] התנגנה בראשה מנגינה... איזו מנגינה? מנגינה שדבקה בה, מנגינתו של צ'רלי צ'פלין מתוך "אורות הבמה".
וכך כותבת אלי אמונה; "כשהתבוננתי בציור שמעתי... בראשי מתנגנת המנגינה מתוך "אורות הבמה" של צ'רלי צ'פלין... אין לי מושג למה ומדוע. אולי לך התשובה?"
וכמו שאמרתי "לאלוהים פתרונים" וכידוע סבי היה רב גדול, אך אני... רחוקה מאלוהים מרחק רב... בעודי חושבת מדוע התנגנה המנגינה בראשה של אמונה. כך ללא כל אזהרה מוקדמת ובלי טיפ טיפונת הכנות, קפצה לה התשובה המקפיצה... שבאה משום מקום, מסר...! קיבלתי מסר...!
ותשובתי המידית לאמונה הייתה; "אני חושבת שאת מעבירה אלי מסר כלשהו, [האם] את זוכרת את מילות השיר?" [שאני לא יודעת עד היום מי כתב אותן... ]
"רק אותך אוהב לעולמים, מקצווי לבב לעולמים, לא ידעתי טוב אם רע ידעתי... רק אחת. אותך אוהב לעולמי עד, לעולמים."
והשאלה הנצחית תשאר לעד... ונותרת בעינה.
מי שלח אלי את המסר?
את התכתובת לפרטיה תוכלו לראות בציור ושמו "אינטרמצו", בגלריה ששמה "צלילים בצבע" והמקושר לפוסט "שריקת הצלילים בצבע". ולכל אוהבי האהבה קטע וידאו עם צ'רלי צפלין והמנגינה שהתנגנה בראשה של אמונה חברתי מתוך הסרט "אורות הבמה".
קטע הוידאו נמצא במדור וידאו. http://cafe.themarker.com/view.php?t=872663
הציור בראש הדף נקרא "דואט" .
------------------------------------------------------------------------------------------------------
|