אצלי בסלון יושב לו הפלייסטיישן הראשון שלי.

יש לו שתי מסגרות שהיו למסלולי מרוצים. עשן דמיוני של צמיגים נשרפים בסיבובים החדים אפף את פינותיו.

מכוניות של ברזל ושל לגו שעטו במהירויות בלתי נתפסות והתחרו ביניהן בידיים של ילד.

יש לו באמצע דוגמאות של פרחים שאין באף מגרש כדורגל של היום.

עם שני שערים בשני הצדדים.

צמוד למסלול המרוצים. באצטדיונים רחוקים (בני דודים שלי) היו ליגות עם שחקנים שאתם בכלל לא מדמיינים.אלו היו שחקנים הרבה יותר אקזוטיים מבקהאם או מסי. 

אחת לשבועיים הוא היה יוצא לטיפול מלכותי... קיבל מכות רצח מידיה המיומנות של אימי. היה חוזר מוכן לשבועיים חדשים של שיכרון חושים על מסלוליו המהירים. 

הלגו עליו היה אמיתי. כמות בלתי נסבלת של חלקים משעממים ומלוכלכים שנבנו לטירות ומטוסים.

גם WII היה לי. הוא היה בסלון. אח ענק לזה הקטון. אך הוא? עדיין באופן לא ברור, מתפקד כשטיח באותו המקום.בבית של אישה שחיה בסרט, שהכל כמו פעם.

אבל זה כבר סיפור אחר.