אתמול זכינו לצפות בסקרים האחרונים לפני הבחירות. כן איך נסתדר בלי המצרך שכל כך התרגלנו אליו. פתאום אין קדימה עם עשרים ושלושה מנדטים או הליכוד עם עשרים ושישה. נהיה חייבים להחליט בלי המידע החשוב הזה. כן עשרה מנדטים של מתלבטים יש כיום על השולחן. האם באמת. אני לא מאמין. רוב האנשים כבר יודעים לאן הקול שלהם ינדוד. אין ספק כנראה שלא למפלגת הגמלאים. עוד מפלגה עם אשראי עצום ומבוזבז. מתברר שהגיל לא תמיד עושה את זה. הכוח משחית צעירים ומתברר שגם את הזקנים. אז עם כל הכבוד אנו שבים למפלגות שכל כך התרגלנו אליהן. בכל מקרה אתמול בערב נפגשתי עם מכרים והתברר לי שיש עדיין מצביעים שמחליטים בעבור מי להצביע על פי הסקרים. אם יש למנהיג זה או אחר סיכוי להגיע לעמדת שלטון או לא. אני לא יכול לפסול את הגישה הזו לחלוטין. אין ספק שאנו לא מעוניינים להצביע בעבור מפלגה שלא תעבור את אחוז החסימה. עם זה יש משהו דמוקרטי וטהור אם אתה מצביע בעבור מפלגה שאתה מאמין שתעשה את הנדרש ותמוך בנושאים שאתה תומך. מכאן שאולי כדאי חודש לפני הבחירות להפסיק את הנוהג הנפסד הזה -- סקרי דעת קהל. כל אחד יצביע בעבור המפלגה שהוא מאמין בה באמת, לא משנה מה מצבו בסקרים. האם יש סיכוי שזה יקרה? בחיים לא. קודם כל אנו חובבי סקרים ומציצנות. דבר שני אנו מאוד רוצים לדעת מי מוביל ומי מפסיד. הדבר החשוב ביותר יש יותר מדי אנשים שיפסידו אם סקרים יבוטלו. מכאן שאין ממש אינטרס לאף אחד לבטלם. בואו נתבשם בשלושת הימים הבאים ובשקט המלווה אותם עד ליום הבוחר. בואו נהיה אזרחים של ממש שיודעים את העומד על הפרק ולא מבזבזים את ההזדמנות שנקרית בדרכנו לא בכל יום ונקבע מי יהיה השליט לפחות בארבעת השנים הבאות. אולי פחות

שבוע טוב