
שיעורו של הפרפר יום אחד, הופיע פתח קטן בגולם; אדם ישב והביט כמה שעות על הפרפר איך הוא מתאמץ לדחוף את גופו דרך אותו פתח קטן. לפתע, הפרפר הפסיק להתקדם. נראה היה שהוא התקדם ככל יכולתו ואינו יכול יותר. אז החליט האדם לעזור לפרפר: הוא לקח זוג מספריים ופתח את הגולם.הפרפר יצא בקלות.אבל גופו היה מנוון והכנפיים שלו מכווצות. האיש המשיך להתבונן, בציפייה שכל רגע כנפיו של הפרפר יפתחו, יגדלו וייפרסו - ובכך יתמכו ויעצבו את גוף הפרפר. אבל זה לא קרה! למעשה, הפרפר בילה את שארית חייו בזחילה עם גוף מנוון וכנפיים מכווצות. הוא אף פעם לא הצליח לעוף. האיש בחסדו וטוב לבו לא הבין שהגולם הדחוס ומאבק הפרפר לצאת ממנו, הם היו דרך האלוהים לדחוף נוזלים מגוף הפרפר לתוך כנפיו כדי שיוכל לעוף אחרי שייצא לחופשי מן הגולם. לפעמים, מאבקים הם בדיוק הדבר הנחוץ בחיינו.אם האלוהים היה מאפשר לנו לעבור את חיינו ללא מכשולים, זה היה גורם לנו נכות. לא היינו חזקים כמו שיכולנו להיות. לא היינו יכולים לעולם לעוף. |
תגובות (12)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אני לא חושבת שדווקא "האלוהים לא מאפשר לנו" הכל תלוי בנו יקירי..אנו מנווטים את חיינו לכאן או לכאן..
כל מה שקורה לנו הוא תוצאה של מעשה שלנו בלבד אף אחד לא אחראי עלינו (ואני מאמינה באלוהים אבל בדרכי שלי).
הסיפור הזה כ"כ נכון
שהרי אילו האדם היה נולד
ובדרכו לא היו מכשולים,
כאב , קושי,
אז איך היה מעריך איכות ותענוג?
אם לא היה חווה חושך,
איך היה נהנה מקרני השמש?
אני מאחלת לך שתראה את האור
במלוא יופיו, חמימותו והדרו
בשנה החדשה הבאה עלינו לטובה
כתיבה טובה וחתימה טובה
הקלת עליי... תודה
nice ' אמיתי ונכון ........
כל הכבוד
סמד
אמת לאמיתה !!
יפה לך הרי המזוהם
:)
כל כך נכון ואמיתי!
אני מודה לאלוהים תמיד גם על חוויות קשות
כי הן אלו שעשו אותי מי שאני.
קשיים תמיד דחפו אותי קדימה.
שבוע נפלא!
מסכימה עם כל מילה ......
שמחה להיות מאלה שעבדו קשה על ההתפתחות והצליחו לצאת בכוחות עצומים מהגולם הזה.
אוחחח .... אין כמו "שרירים" של מאמץ כציוד להמשך הדרך .
כתבת מקסים !!!!
צודק מאוד
להתחשל
כן
רק שיש אנשים מסוימים שעברו את הגבול והפכו לאנשים רעים
לא עלינו
שבת שלום
זה מה שנקרא רחמים אכזריים
ישר כוח כוכב לכוכב
אני את שלב הגולם בחיי כבר עברתי
זה אומר שאני פרפר?.....
פוסט ראשון= שאפו!!