לא הייתי שבועיים ניסיתי לרקום סיפור חיים ......אהבה תוך שבועיים התאהבתי פרחתי ניבגדתי והתרסקתי ואני שוב שואל למה דברים רעים קורים לאנשים טובים ואולי מה שהכי מחזק זה תמיד החברים שאוספים את השברים תמונה שצילמתי ליפני שלושה שבועות אופטימית ואולי בטיפות הדלק האחרונות שב לכתוב על אהבה כי זה מה שאני יודע הכי טוב
שעון חול ישן סדוק שוב עורם את גרגריו גרגר גרגר אוסף כוחות סיים שרב של ציפיה ופתאום מכל חלון אפשר לראות שמיים המציפים תחושה כל גרגר נושר מגביה את ההר מנמיך את גיא הציפיה טיפות גשם ראשונות יורדות על המדרון מוצאות מקום לנוח עד זולגות הן אל הואדי נישטפות בגעגוע של לחי הדמעה הנוגעת בלחי המדרון
|