שכב בני שכב במנוחה
שְׁכַב בְּנִי, שְׁכַב בִּמְנוּחָה,
אַל נָא תִּבְכֶּה מָרָה.
עַל יָדְךָ יוֹשֶׁבֶת אִמְּךָ,
שׁוֹמֶרֶת מִכָּל רַע.
מְיַלֵּל בַּחוּץ הַתַּן
וְנוֹשֶׁבֶת רוּחַ שָׁם...
אַךְ אַתָּה, בְּנִי הַקָּטָן,
נוּמָה שְׁכַב וִישַׁן.
לַיְלָה, לַיְלָה, לַיְלָה צֵל
יָעוּף מַהֵר מְאוֹד.
אָסוּר, אָסוּר לְהִתְעַצֵּל.
מָחָר צָרִיךְ לַעֲבֹד.
מָחָר יֵצֵא אַבָּא לַחְרֹשׁ,
בַּתֶּלֶם, בַּתֶּלֶם יֵלֵךְ הָאָב.
הִנֵּה תִּגְדַּל, תָּרִים הָרֹאשׁ,
תֵּצְאוּ לַשָּׂדֶה אָז יַחְדָּיו.
הִנֵּה תִּצְמַח, הִנֵּה תִּגְדַּל
בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל,
לִקְרַאת הַגִּיל, לִקְרַאת עָמָל,
כְּמוֹ אַבָּא תִּהְיֶה פּוֹעֵל.
אָז תִּזְרַע בְּדִמְעָה
וְתִקְצֹר בְּרִנָּה -
אַךְ כָּעֵת לְאִמָּא שְׁמַע:
נוּמָה, נוּמָה נָא.
לַיְלָה, לַיְלָה, לַיְלָה קַר,
שׁוּעָל חוֹרֵק לוֹ שֵׁן.
סוֹבֵב, סוֹבֵב עַל הַמִּשְׁמָר,
אַבָּא אֵינוֹ יָשֵׁן.
בַּיּוֹם עָבַד, בַּלַּיְלָה יִשְׁמֹר,
שָׁם בַּגֹּרֶן יִשְׁמֹר הָאָב.
הִנֵּה תִּגְדַּל, תִּהְיֶה גִּבּוֹר,
תֵּצְאוּ לַשְּׁמִירָה אָז יַחְדָּיו.
שְׁכַב בְּנִי, שְׁכַב, אַל תִּירָא,
כָּל הַמּוֹשָׁב עֵר.
אִמָּא גַּם כֵּן בַּשְּׁמִירָה,
תָּגֵן עַל בְּנָהּ אַבְנֵר.
בּוֹעֶרֶת הַגֹּרֶן בְּתֵל יוֹסֵף,
וְגַם מִבֵּית אַלְפָא עוֹלֶה עָשָׁן...
אַךְ אַתָּה לִבְכּוֹת אַל תּוֹסֵף,
נוּמָה, שְׁכַב וִישַׁן.
לַיְלָה, לַיְלָה, לַיְלָה אֵשׁ
תֹּאכַל חָצִיר וָקַשׁ,
אָסוּר, אָסוּר לְהִתְיָאֵשׁ
מָחָר נַתְחִיל מֵחָדָשׁ.
מָחָר צָרִיךְ לִירוֹת הַמָּסָד,
בַּיִת לִבְנוֹ יִבְנֶה הָאָב.
הִנֵּה תִּגְדַּל, תָּרִים הַיָּד,
תֵּצְאוּ לַבִּנְיָן אָז יַחְדָּיו.
XXX בואי אמא, חזרי לשנותייך, שנתך תערב חלומות יפטפטו כלנית בודדת במדרון החיים בצנצנת ההישרדות ובבואי אליך רואה בשלהי ימייך כוחך אוזל מתנייך צרות וקפואות גופך הדל צנום עינייך כבות חיוכך מאולץ גמגום והברות נרדפות מבין שפתייך מעידים כי עדיין את עימנו עת תשירי "לה לה לה" נזכרתי כיצד פעם גם עבים מפנייך נסוגו מבעד החלון ומעבר לחלום ברוש בודד זקוף כעלם בין סלעים וחצבים סבה ראשי ממך ידי עוצרת דימעה שיר הערש שנהגת לזמר בלילות עת שכבנו לישון אחי ואני, דמעות חנקו את גרונך, רוצה אני לשיר לך כל אימת שאני נפרדת ממך "שכב בני שכב במנוחה אל נא תבכה מרה, על ידך יושבת אימך שומרת מכל רע........" מי לך ישיר בלכתך כשעבים ישחו ובני שמים יעטרו לראשך את הילת המלכה לשעבר |
תגובות (40)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה רבה רבה.
מירה
תודה רבה רבה, יקירתי.
מירה
כל מילה מיותרת.
ידעתי.
מירה
תודה מכל הלב.
מירה
ניחוח ישן
וכתיבה נוגעת.
תודה אורה.
ולימים טובים יותר.........
מירה
תודה יקירה.
מרגש מאד מירה.
לכל האנשים הטובים ,
אסירת תודה לכם על המילים המרגשות והמשתתפות.
אכן, לגדל הורים זה לא קל.
האישה החזקה, הדעתנית, המובילה, המחליטה,
האנרגטית - הגיעה לגיל בו היא רק מחייכת ושרה.....
לא פשוט.
תודה לכם
מירה
למירה היקרה!
כה קשה לשורר לאשה בודדה אהובה במדרון החיים,*
מה עצובה הפרידה, הגמגום, הזכרונות,
ומעל לכל כואבת אוזלת היד.
אין מילים
ברייקי
אסתר שמיר
מירה יקרה,
כל כך רגיש וכאוב
איך עוברת לה תהילת עולם
איך האנשים הכי יקרים וקרובים לנו הופכים לשברי כלי
כל כך קשה לעכל איך היופי העצמה החום והחיבוק
נעלמים לתהום הנשייה ומה שנשאר הם הזכרונות והגעגועים
וזה כואב אך זו דרך העולם ובאמת לא נותר אלא לכתוב...והיטבת לעשות
כמו תמיד אלופת השילובים ההופכים כל בטוי ליצירה של ממש.
אירית
עצוב כל כך
לא יודעת מה להוסיף
תודה דניאלה
עונג צרוף...
התרגשתי מאד.
מילים יפות מאוד .. נוגות
ונוגעות עמוק..
להביט על העולם
מתוך עיניה
כשהשמים בתוכם
מרגש וענוג בעצב שבו
לאה
למירה שלום
מי כתב את השיר השני???
נוגע חזק בלב.
שיר נפלא ומרגש
עד מאוד
תודה*
ט"ו בשבט -ט"ו בשבט.
חג יפה כל כך....
סנטרל פארק ניו יורק :
שאול נמרי: שמן על בד 120X170 ס"מ
חג האילנות שמייח
שבוע טוב וידידותי
מירה, יפהפה
רונית גוליק
ציור, איור
מרגש מאוד.
צובט בלב..ויחד עם זאת זכרונה תמיד יהיה קרוב אליך ומוחשי
עד כמה שניתן. את כותבת כל כך מרגש.
שולחת לך חיבוק גדול.
תמר
וזלגה דימעה
מירה
הפלאת לתאר את דמי ימיהם של זקננו הורינו.
אוייי הזקנה ואוייי הזכרון של התקופה האחרונה
כשהיא אינה מלבבת כלל וכלל.
איתך.
הצפת בהתרגשות במילות הגעגוע שלך.......
אוי מירה,
זה שיר מדהים חיפשתי ולא מצאתי ביוטיוב..
המילים שלך כמו תמיד נוגעות
מירה יקרה!
כתבת בצורה מרגשת כל כך.
אני מזדהה מאד עם מה שכתבת.
הנושא מוכר וכאוב.
אמאלה
אני יוצאת עכשיו עוד חושך
-לפרדס שבזכותך ובזכות אבא אנחנו לידו ככה עם שמש וברושים (וקלמנטינות-תאמיני לי, כשהם ייגמרו אני מתחילה לחייב אותכם)
ואת כותבת ככה על אמא שלך...שאני כבר מתגעגעת לשיר איתה.
וכל פעם אני חושבת:אני חייבת להגיד להם (לך ולו)
1.שהם חייבים לעשות את הסיבוב הזה באיזה בוקר, אתי או בלעדי
2.איזה גדולים הם שהם עשו את הצעד הזה לפני כך וכך שנים
(וגם שאין עלייך במוקפץ)
אז נכון- פוסט רציני, ויפה...
לא לימדת אותי דרך אחרת, מה שכל כך יפה בחיים
הילדה שלך
אה, נו, ואין עליו בצילומים ובתשבצים...
ריגשת אותי עד מאוד.....
מירה
איזה יפה השיר הזה...אני מאוד אוהבת אותו.
ומה שכתבת ברגישות כל כך גדולה...
על היפוך התפקידים בחיים...איך אנו כילדים...
הופכים למגדלים של הורינו...
*יפה ו... רגיש, רגיש ואמיתי.
לילה טוב
הדס.
למירה
מקסים - געגועים לאמא ברוב כשרון וטעם הבעת .
שלמה
הקשר בין השיר התמים ההוא שדומה כי נשתכח , אך טרם אבד עליו הכלח,
ובין השיר האקטואלי, כשהזקנה מחלחלת ומאיימת.
והלחן העצוב המלווה מדור לדור.
*