0
| כחול של שמים בהירים חום של שמש צהובה פרחי אביב צומחים על מדרכות סדוקות זמן. חליפות הצבע בעיניי הנפש בוהקות בלהט התבנית עדרי רפאים שקופי אור מארג של חוסר הכרה. גבישי סוכר נוצצים בכול צבעי הקשת בענן מתק שפתיים צרובות חום נושק במעגלי הפחד השחורים. קווי מתאר בצל צמחי השלכת קנים זקופים של הבנה רוגמים ברוח הקרה את משך הקיץ הנצחי. |