כותרות TheMarker >
    ';

    renana ron

    שיריי הם שורות הנפש שלי שלעיתים נכתבות ללא הכרה וביקורת ולעיתים נכתבות בכוונה מלאה ועמוקה. הצטרפו אלי במסע אל נבכי הנפש שלי. שלכם - רננה רון :)

    ארכיון

    renana ron - שורות נפש

    קְלִפּוֹת

    43 תגובות   יום שני, 9/2/09, 15:05

    קְלִפּוֹת

     

     

    כְּשֶׁהַזְּמַן מְסַמֵּן אֶת שְׁבִילִי הַמִּתְקַצֵּר

    אֲנִי מַשִּׁילָה אַט אַט מִנִּשְׁמָתִי

    אֶת קְּלִפּוֹת הַבַּרְזֶל שֶׁחֲנָקוּהָ

     

     

    קְלִפַּת בּוּרוּתִי וְתִסְכּוּלַי הַדּוֹמְעִים

     הַבּוּשָׁה, הַחַיְשָׁנוּת הָרוֹעֶמֶת

    וְכָבְדָּם שֶׁל עֲווֹנוֹתַי הַמָּרִים

     

     

    וּכְשֶׁאֶעֱמֹד חַשׂוּפָה בְּחֲצוֹת חַיַּי

    אֶתְעַטֵּף בְּמִלּוֹתַי וּבִצְלִילֵי נִגּוּנַי

    צֵידָה לַדֶּרֶךְ בָּעוֹלָם שֶׁמֵּעֵבֶר

     

     

    renana ron - כל הזכויות שמורות ©  ל

     
    דרג את התוכן:

      תגובות (43)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        12/5/09 01:29:

      ואני.... אני פשוט נהנה לקרוא אותך. גם-כן משהו, לא?
        14/4/09 23:40:

      צטט: יהושע יוסף צלם.משורר 2009-04-13 14:55:06

      רננה יקרה,יפה כתבת! לצערי,מבין האדם, רק בגיל מאוחר בחייו,להסיר מעליו בגדי היומיום-שיריון הגנה,החונקים והכובלים אותו,ולסיים המלחמה. האדם מודע, שהוא ישוב,לאמא אדמה,עירום, ללא כל,לכן מרגיש צורך לשחררממעמקים,מנשמתו,קולות אחרים,אז יהיה קל, חופשי ושלם עםעצמו, בלכתו,לעולם האחר.    

       בדיוק לכך התכוונתי

       שמחה שראית את צפונות מחשבותיי

       ויותר מכך, שמחה שהגעת !

       

       רננה :)

       

       

        14/4/09 23:38:

      צטט: מיקית 2009-03-14 21:54:42

      יפה ביותר הנגיעה בעירום, בהסרת המסכות. 

      כתיבה בוגרת ורגשות בשלים יש בשיר הנהדר הזה. 

       

       שמחה לראות שקראת גם כאן

       ותודה על מילותייך הטובות

       

       רננה }{

        14/4/09 23:35:

      צטט: levana feldman 2009-03-06 11:06:39


      רננה,

      מסתבר שעם הזמן כולנו מסירים את הקליפוץת

      מגלים את האמת הפנימית שלנו...

      אשוב.

      בוקר טוב.

       

      אכן, והכאב שבהגעה לאמת הפנימית

      הוא המזכך ביותר 

       

      תודה לבנה

      רננה יקרה,יפה כתבת! לצערי,מבין האדם, רק בגיל מאוחר בחייו,להסיר מעליו בגדי היומיום-שיריון הגנה,החונקים והכובלים אותו,ולסיים המלחמה. האדם מודע, שהוא ישוב,לאמא אדמה,עירום, ללא כל,לכן מרגיש צורך לשחררממעמקים,מנשמתו,קולות אחרים,אז יהיה קל, חופשי ושלם עםעצמו, בלכתו,לעולם האחר.    
        14/3/09 21:54:

      יפה ביותר הנגיעה בעירום, בהסרת המסכות. 

      כתיבה בוגרת ורגשות בשלים יש בשיר הנהדר הזה. 

        6/3/09 11:06:


      רננה,

      מסתבר שעם הזמן כולנו מסירים את הקליפוץ\ת

      מגלים את האמת הפנימית שלנו...

      אשוב.

      בוקר טוב.

        2/3/09 18:16:

      צטט: לאה לבבית 2009-03-01 18:32:33


      רננה

      ראיתי שביקרת אצלי ..הסתקרנתי ונכנסתי להכירך

      עצם כתיבת שירך זה יש בו מן ההתערטלות והחשיפה...

      והפרגון הרב שקיבלת כאן מן הקוראים

      בעצם מוכיח לנו שההתקלפות אין בה כל רע

      ובסופו שליום יש בה מן ההקלה.

      כתיבתך מקסימה בעיני.

      תודה שהבאת אותך כאן

      ולו "מקולפת" במעט*

      בהמשך אבקר בשיריך האחרים.

       לאה, לבבית אמיתית :)

       תודה על שהגעת לבקר. תודה גדולה על מילותייך החמות !

       תמיד אשמח לראותך ומבטיחה להגיע לביקור גומלין .

       

       שלך בחיבה רבה - רננה :)

       

        2/3/09 18:14:

      צטט: moonlight_shadow 2009-02-25 20:41:11

      צטט: renana ron 2009-02-21 12:54:45

      צטט: moonlight_shadow 2009-02-19 09:48:01


      כתבתי פעם על קליפות (אבל כמובן לא כמו שכתבת את...)

      רוצה כל כך להסיר אותן מעליי

      את חלקן- בעיקר את אלה שמונעות ממני למצות את היום. את הרגע. את החיים.

      לדעת להפריד בין אלה שמגינות לבין אלה שחוסמות

      לדעת להפריד בין האנשים שמולם אוכל לקלף קצת מעצמי כדי שיוכלו להיכנס עמוק יותר. ולהישאר שם. איתי.

       

       זו החכמה, לדעת מתי "להתערטל" ובפני מי.

       אהבתי את שכתבת !

       תודה שהגעת :)

       

       

      וכמה כואב זה כשמתערטלים בפני האדם הלא נכון

      וכמה כואב זה לא להתערטל בפני האדם הנכון ... ואז נעשה מאוחר מדי לתקן.

       

      אז מה מפחיד יותר?

      לנסות (וגם ככה לפתוח את האפשרות שאולי לא ניפגע) ולהיפגע. אבל לנסות ולדעת

      לא לנסות (וגם ככה לפתוח את האפשרות שאולי לא ניפגע) ולהיפגע ולעולם לחיות עם ה"מה אם"...

       

       יקירה,

       כנראה שכל שאנו עושים [או לא] בחיינו הוא על מנת שנלמד מכך. בהיותינו פתיים, לא תמיד אנו לומדים, אלא כשמאוחר, וגם אז -  עדיין פתוחה בפנינו הדלת ללמוד.  אף פעם לא מאוחר

       מחזקת את ידייך ומחבקת חיבוק מהלב !

       רננה.

       

       

        2/3/09 10:32:

      צטט: אלי כהן 2009-02-25 14:37:03

      רננה

      השיר מרגש מאוד ומרטיט את הלב כשהוא נוגע בנימי הנפש העדינים ביותר באומץ ומתוך הכרה עמוקה של האני המתפתח עד לשיא חצות העולם הזה. ככזה הוא מציג את הניגודיות הסימטרית והמקבילה שבין צעידה בלתי נמנעת אלי קבר לבין עליה רוחנית מתמדת שיש בה הקלה ורווחה עצומה. פשוט מקסים.

       אלי יקר !

       שמחה שהגעת וקראת אותי

       הפירוש שלך נותן לי תחושה מאד טובה שהצלחתי להעביר

       היטב את תחושותיי.

       

       תודה }{

       יום משובח - רננה 

        

       

        1/3/09 18:32:


      רננה

      ראיתי שביקרת אצלי ..הסתקרנתי ונכנסתי להכירך

      עצם כתיבת שירך זה יש בו מן ההתערטלות והחשיפה...

      והפרגון הרב שקיבלת כאן מן הקוראים

      בעצם מוכיח לנו שההתקלפות אין בה כל רע

      ובסופו שליום יש בה מן ההקלה.

      כתיבתך מקסימה בעיני.

      תודה שהבאת אותך כאן

      ולו "מקולפת" במעט*

      בהמשך אבקר בשיריך האחרים.

        25/2/09 20:41:

      צטט: renana ron 2009-02-21 12:54:45

      צטט: moonlight_shadow 2009-02-19 09:48:01


      כתבתי פעם על קליפות (אבל כמובן לא כמו שכתבת את...)

      רוצה כל כך להסיר אותן מעליי

      את חלקן- בעיקר את אלה שמונעות ממני למצות את היום. את הרגע. את החיים.

      לדעת להפריד בין אלה שמגינות לבין אלה שחוסמות

      לדעת להפריד בין האנשים שמולם אוכל לקלף קצת מעצמי כדי שיוכלו להיכנס עמוק יותר. ולהישאר שם. איתי.

       

       זו החכמה, לדעת מתי "להתערטל" ובפני מי.

       אהבתי את שכתבת !

       תודה שהגעת :)

       

       

      וכמה כואב זה כשמתערטלים בפני האדם הלא נכון

      וכמה כואב זה לא להתערטל בפני האדם הנכון ... ואז נעשה מאוחר מדי לתקן.

       

      אז מה מפחיד יותר?

      לנסות (וגם ככה לפתוח את האפשרות שאולי לא ניפגע) ולהיפגע. אבל לנסות ולדעת

      לא לנסות (וגם ככה לפתוח את האפשרות שאולי לא ניפגע) ולהיפגע ולעולם לחיות עם ה"מה אם"...

       

        25/2/09 14:37:

      רננה

      השיר מרגש מאוד ומרטיט את הלב כשהוא נוגע בנימי הנפש העדינים ביותר באומץ ומתוך הכרה עמוקה של האני המתפתח עד לשיא חצות העולם הזה. ככזה הוא מציג את הניגודיות הסימטרית והמקבילה שבין צעידה בלתי נמנעת אלי קבר לבין עליה רוחנית מתמדת שיש בה הקלה ורווחה עצומה. פשוט מקסים.

        24/2/09 22:45:

      צטט: ron294 2009-02-22 16:03:10

      זהו סוג השירים המלהיטים את הנשמה והרוויים חן וחסד רב , מעין ווידוי עכשווי שאינו מתיישן, אבל את , אל תסתירי פנייך מול עדנה זו ,התבואי שוב אליי לספר לי על היופי האמיתי  של אחרון החופים הממתין תמיד לים ?

      תודה רננה על הקסם הרב שבשירך .

       רוני !

       מרגש אותי מאד לקרוא את תגובתך.

       מבטיחה שעוד אשוב ואספר את מה שעל לבי ובודאי אשמח

       להרהר בחופים עליהם כתבת.

       תודה על המחמאות !

       

       

       

        24/2/09 12:17:

      צטט: ירמי עמיר 2009-02-20 12:20:52


      מרגש. אבל חכי עוד קצת....

       תודה ירמי :)

       אני מוכנה להמתין...

       }{

       

        22/2/09 16:03:

      זהו סוג השירים המלהיטים את הנשמה והרוויים חן וחסד רב , מעין ווידוי עכשווי שאינו מתיישן, אבל את , אל תסתירי פנייך מול עדנה זו ,התבואי שוב אליי לספר לי על היופי האמיתי  של אחרון החופים הממתין תמיד לים ?

      תודה רננה על הקסם הרב שבשירך .

        21/2/09 12:54:

      צטט: moonlight_shadow 2009-02-19 09:48:01


      כתבתי פעם על קליפות (אבל כמובן לא כמו שכתבת את...)

      רוצה כל כך להסיר אותן מעליי

      את חלקן- בעיקר את אלה שמונעות ממני למצות את היום. את הרגע. את החיים.

      לדעת להפריד בין אלה שמגינות לבין אלה שחוסמות

      לדעת להפריד בין האנשים שמולם אוכל לקלף קצת מעצמי כדי שיוכלו להיכנס עמוק יותר. ולהישאר שם. איתי.

       

       זו החכמה, לדעת מתי "להתערטל" ובפני מי.

       אהבתי את שכתבת !

       תודה שהגעת :)

       

        21/2/09 12:53:

      צטט: שקט על עקב גבוה 2009-02-17 12:29:15

      הייתי רוצה להאמין

      שיש גם קליפות המגנות על הנפש.

       

      כתבת מרגש כלכך.

       

       אכן צדקת,  לאורך המסע חייבים גם הגנה

       אך ביום המיוחד ההוא היה ראוי שאהיה אני עצמי,

       ללא כל סייגים.

       

       תודה שהגעת, אני כה שמחה !


      מרגש. אבל חכי עוד קצת....
        19/2/09 09:48:


      כתבתי פעם על קליפות (אבל כמובן לא כמו שכתבת את...)

      רוצה כל כך להסיר אותן מעליי

      את חלקן- בעיקר את אלה שמונעות ממני למצות את היום. את הרגע. את החיים.

      לדעת להפריד בין אלה שמגינות לבין אלה שחוסמות

      לדעת להפריד בין האנשים שמולם אוכל לקלף קצת מעצמי כדי שיוכלו להיכנס עמוק יותר. ולהישאר שם. איתי.

       

        17/2/09 12:29:

      הייתי רוצה להאמין

      שיש גם קליפות המגנות על הנפש.

       

      כתבת מרגש כלכך.

        17/2/09 12:20:

      צטט: דמוסתנס הנואם 2009-02-17 06:32:59

      צטט: renana ron 2009-02-14 17:03:28

      צטט: דמוסתנס הנואם 2009-02-11 12:44:06


      תהליך חשוב של התפתחות והבשלה.

       

      כשהנשמה תגיע לאותו שלב בו תסיים את תפקידה בקליפה נוכחית, היא תוכל לצאת למסעה המחודש, מנוסה יותר, שלמה יותר ומפויסת.

       אני מאד מקווה שאם אכן יש מסע חדש - ובינינו, כנראה שיהיה,

       כי נראה לי שגם בגלגול הזה לא השכלתי ללמוד את כל התורה כולה

       כפי שהייתי צריכה 

       

        תודה שקראת והגבת }{

       

      תקראי את הספר שורשים ושיעורים בזמן.

       

      את עיני הוא פקח.

       

       

       

       מצאתי ביקורת/המלצה על הספר באתר Bookme

       נשמע מעניין מאד ובהחלט אקרא את הספר

       

       תודה איש יקר 

       רננה :)

       

        17/2/09 06:32:

      צטט: renana ron 2009-02-14 17:03:28

      צטט: דמוסתנס הנואם 2009-02-11 12:44:06


      תהליך חשוב של התפתחות והבשלה.

       

      כשהנשמה תגיע לאותו שלב בו תסיים את תפקידה בקליפה נוכחית, היא תוכל לצאת למסעה המחודש, מנוסה יותר, שלמה יותר ומפויסת.

       אני מאד מקווה שאם אכן יש מסע חדש - ובינינו, כנראה שיהיה,

       כי נראה לי שגם בגלגול הזה לא השכלתי ללמוד את כל התורה כולה

       כפי שהייתי צריכה 

       

        תודה שקראת והגבת }{

       

      תקראי את הספר שורשים ושיעורים בזמן.

       

      את עיני הוא פקח.

       

        16/2/09 22:46:

      צטט: צבי מכבי 2009-02-14 17:10:57

      לכולנו..קליפות..

       

      ביום ההוא נהיה ערומים..עלינו להתכונן...

       

      נהדר..כתוב טוב..

       

      צביקה

       

       

       

       נדמה שכל חיינו אנו מכוונים לאותו היום

       תודה צביקי  }{

        16/2/09 22:46:

      צטט: רוז' 2009-02-11 12:53:56

      נאלמתי מיצירתך רננה יקרה

      להשיל קליפות ולהתחדש יפהפה!

      מחבקת אותך באהבה }{

       

       פנינתי היפה !

       אל נא תאלמי . כתיבתך היא גדולתך

       תודה על הפרגון והמילים הטובות }{ }{

       

        14/2/09 17:10:

      לכולנו..קליפות..

       

      ביום ההוא נהיה ערומים..עלינו להתכונן...

       

      נהדר..כתוב טוב..

       

      צביקה

       

       

        14/2/09 17:03:

      צטט: דמוסתנס הנואם 2009-02-11 12:44:06


      תהליך חשוב של התפתחות והבשלה.

       

      כשהנשמה תגיע לאותו שלב בו תסיים את תפקידה בקליפה נוכחית, היא תוכל לצאת למסעה המחודש, מנוסה יותר, שלמה יותר ומפויסת.

       אני מאד מקווה שאם אכן יש מסע חדש - ובינינו, כנראה שיהיה,

       כי נראה לי שגם בגלגול הזה לא השכלתי ללמוד את כל התורה כולה

       כפי שהייתי צריכה 

       

        תודה שקראת והגבת }{

       

        14/2/09 13:24:

      צטט: angelina 2009-02-10 15:28:20


      היי רננה*

      מקסים,

      במובן הרוחני והפיזי

      ממש עבודה קשה

      לחזור להתחלה....חיוך

       תודה אנג'לינה

       זו עבודה קשה, שאורכת חיים שלמים

       שמחה שהגעת :)

        12/2/09 23:15:

      צטט: zip52 2009-02-09 22:49:32

      המשאלה הגדולה ביותר היא

      להשיל את הקליפות החונקות

      הגורמות לעיתים קרובות לתסכולים ודמעות

      ולהמשיך בחיים נקיים וטהורים יותר

      לו יהיי.......

       

       כנראה שזוהי משימתינו העיקרית בחיים האלה,

       מאחר וכל אחד מאיתנו בעל קליפות.

       

       תודה שקראת והגבת צוחק

        11/2/09 23:04:

      צטט: יוסי (מימי) 2009-02-09 21:39:55

      איזו מטפורה יפה

      להשיל קליפות שחונקות הנשמה.

      כל אחד מאתנו נושא אתו קליפות

      וכשמשתחררים מהן - הרגשת הקלה.

                                       מקסים

       להשתחרר, זו המשימה ואין היא קלה

       אני עושה זאת אט, אט !

       תודה שהגעת יוסי }{

       

        11/2/09 16:50:

      צטט: כש-רונית 2009-02-09 18:11:46


      את נהדרת

       תודה רונית :)

       תמיד שמחה כשאת מגיעה אלי !

       

        11/2/09 12:53:

      נאלמתי מיצירתך רננה יקרה

      להשיל קליפות ולהתחדש יפהפה!

      מחבקת אותך באהבה }{

       

        11/2/09 12:44:


      תהליך חשוב של התפתחות והבשלה.

       

      כשהנשמה תגיע לאותו שלב בו תסיים את תפקידה בקליפה נוכחית, היא תוכל לצאת למסעה המחודש, מנוסה יותר, שלמה יותר ומפויסת.

        11/2/09 08:58:

      צטט: אביה אחת 2009-02-09 17:58:33


      רננה יקרה לי מאד

      להשיל קליפות

      כשאני קוראת אותך - נאלמת!

      אין לי מילים -

      נהנית מכל מילה

      ואוהבת את כל השירים

      לך התודה.

       בוקר אור אביה יקירה :-)

       כמה טוב לפתוח את היום עם מילותייך הטובות  !!

       רננה  }{

        10/2/09 15:28:


      היי רננה*

      מקסים,

      במובן הרוחני והפיזי

      ממש עבודה קשה

      לחזור להתחלה....חיוך

        10/2/09 07:14:

      צטט: ששת שצ 2009-02-09 17:52:17


      שיר מעולה

      הדימוי של השלת קליפות

      לקראת הטוהר

      מעולה

       אכן הסרת המכשולים יעזרו לנו

       להגיע למקומות טובים יותר

       תודה אהר'לה :)

       

        10/2/09 07:11:

      צטט: debie30 2009-02-09 16:31:28


      להשיל את קליפות הברזל

      שחונקות את הנשמה,

      נפלאים הדברים שכתבת , רננה

       אני באמצעיתו של התהליך והדרך עוד רבה..

       תודה שהגעת דבי יקרה :)

       

       שיהיה לנו יום בחירות נבון !

       

        9/2/09 22:49:

      המשאלה הגדולה ביותר היא

      להשיל את הקליפות החונקות

      הגורמות לעיתים קרובות לתסכולים ודמעות

      ולהמשיך בחיים נקיים וטהורים יותר

      לו יהיי.......

        9/2/09 21:39:

      איזו מטפורה יפה

      להשיל קליפות שחונקות הנשמה.

      כל אחד מאתנו נושא אתו קליפות

      וכשמשתחררים מהן - הרגשת הקלה.

                                       מקסים

        9/2/09 18:11:

      את נהדרת
        9/2/09 17:58:


      רננה יקרה לי מאד

      להשיל קליפות

      כשאני קוראת אותך - נאלמת!

      אין לי מילים -

      נהנית מכל מילה

      ואוהבת את כל השירים

      לך התודה.

        9/2/09 17:52:


      שיר מעולה

      הדימוי של השלת קליפות

      לקראת הטוהר

      מעולה

        9/2/09 16:31:


      להשיל את קליפות הברזל

      שחונקות את הנשמה,

      נפלאים הדברים שכתבת , רננה

      פרופיל

      renana ron
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      יהושע יוסף - צלם ומשורר

      דבורה ש (debie30) - יוצרת ייחודית

      הבלוג שלי ב-Blogger.com - מוזמנים