'האימא של' הביאה אלינו הביתה כרוב ניצנים במסווה של עזרה לזו שהתחתנה אני לא יודעת למה היא לא יכלה פשוט להגיד לי בפנים שהיא שונאת אותי.
*
קיר אחד של הבית זז, כאילו 13:42 בצהרי יום ראשון זה זמן בו קירות שטויחו לא מזמן זזים. זה אפילו לא היה מרשים, התפוררות אבנים או התמוטטות של גבס שהייתי יכולה לעשות בהם שימוש כאנלוגיה, לא. הוא פשוט זז אחורה, שני צעדים. לא הייתי שמה לב, האמת. אלמלא הייתי יוצאת מחדר העבודה בתירוץ שאני צמאה כשלמעשה נזקקתי בדחיפות לקרח עבור הבלוטה שצמחה לי על הראש הבוגדני שנרדם באמצע לימודיו וצנח כמו אבן על השולחן – או, הנה. פה הייתי דוחפת את האנלוגיה. אבל הקירות האגואיסטיים שבבית בו אני גרה, הם, ובכן, אגואיסטיים. ולכן, הם זזים בלי הדרמה. מהווים השראה של הזין שלי.
*
ד"ר בסרגליק: "תראי, אנחנו יכולות להתקשר לקו החם או לשירותי הרווחה..." היד שלי עצרה מחיפושיה אחרי הכרטיס המגנטי. היא הסתכלה בריכוז אלמותי בנקודה מעורפלת מעבר לכתף ימין שלי. ד"ר בסרגליק: "העיקר שתנוחי יומיים – שלושה. זעזוע מוח קל זה לא עניין של מה בכך. אני רושמת לך אופטלגין נוזלי".
*
אופטלגין נוזלי = כרוב ניצנים = מחוז של רשע.
*
בבית, הכלבה שלי הפכה את המרחב החדש שהתפנה לזולה בשביל עצמה. לקחה את השמיכה מהספה, התיישבה על ארגז של קרמבו והסתכלה טלוויזיה. זה לא היה נראה לי לעניין. לא שאני חושבת שלהתיישב על קרמבו זה רעיון רע, אבל אני בעניין שילקקו לי את התחת ולא להיפך, וחוץ מזה שהיא ראתה ערוץ 8. כאילו, מילא הפלצנות, אבל את גם מפליצה? הרגתי אותה וקברתי אותה מתחת לבלטות של השירותים. מהקרמבואים הכנתי מרק מיסו.
*
הבעיה עם מרחב חדש שנוצר בחיים שלך זה שאתה ישר מרגיש שאתה צריך למלא אותו במשהו.
בהתחלה, היה מגניב. אחר כך, שמתי שם אגרטל גבוה עם פרחים, שהיה רעיון מעפן בגלל שאני לא בת 60. בהמשך, שיניתי לצלוחית עם עוגיות, שאיתמר אכל. עמדה למחשב, אבל לא היה שם חשמל. תנור חימום, שצבר אבק. וגם המשכתי לחטוף מכות ברגליים, כי הרצפה המשיכה לעלות בכל מיני מקומות וזה לא היה א-לה-מפלסים-סטייל, אלא סתם מגדלי רצפות בלי טעם וריח. ואני אוהבת ריח. וטעם. אני לא פריגידית, אוקי?.
*
תופעות הלוואי של אופטלגין: בחילה או גירוי בקיבה, שוק אנפילקטי - תופעה של רגישות יתר המתבטאת בזיעה קרה, סחרחורת, קוצר נשימה, בחילה, או דופק מהיר, לויקופניה, טרומבוציטופניה -המתבטאת בעליה בנטייה לדמומים, כאבי ראש מתמשכים, הפרעה זמנית בתפקודי כליות או תגובה אלרגית בעור כגון פריחה או שלפוחיות ריריות.
*
בסוף, הגיע הסוף. ניגשתי למבחן, עברתי רופאה, ניתקתי קשרים עם 'האימא של', החלטתי שבפעם הבאה שיתפנה לי מקום בחיים אני לא ארוץ להעמיס בו דברים. שיש לי מקום לקצת מקום, לפעמים.
|
עמי100
בתגובה על הגהנום לא קפא, אבל אני פה.
תגובות (30)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אני רואה שיש לך ניסיון מרשים בקבורת עדויות, שיפור רשעים והתמודדות עם חמות.
באמת לא לקחת את הכדורים הנכונים! מה פתאום את מגלה את מקום קבורתה?
זהירות, זה שם המשחק!
מקווה שלפחות הכאב בראש עבר.... אמהות של בני זוג - צריך בשביל זה דוקטורט
בפני עצמו/ה....כרוב ניצנים אפשר לטגן עם שום , שמן זית, ולימון, וגם קצת נענע...
הרשע מתאדה מיד!
:), תתכבדי, יש כדורי שוקולד על השולחן בכניסה
מגניב. אולי זה גם יעזור עם הסתימה בכיור.
קני סירופ נגד שיעול ותשתי הכל.מה זה זה? ע"ע תגובה מעל, בה סוכם קבל עם ועצמי שאני כוסית. דבר אלי בכוסיות לא בשבט דב המערות. כדי שגם אני אוכל להשתתף בשיחה.
אני אמורה להתנגד להגדרה של כוסית?!
ואני לא רוקחת, אין משהו יותר פשוט להדיוטות?
אופטלגין נוזלי זה לכוסיות.
מלכוד ממליץ : קודאין. נוזלי.
4% מתפרק למורפיום.
ואז שום קיר לא יעצור אותך.
אז קומפרסור?!
אתה 101.
ונטיל בעיקר טוב לניקוי שיניים, פחות לואקום.
הכי טוב, ונטיל
שלא יווצר ואקום
בשביל איפוס הולכים ישר לפסיכיאטר
כדורים אדום לבן כחול ושוב לבן והכול - טווווווווווווו.....
כמו אמא טובה התחלת לחסוך גם לפסיכולוג :)
אני די נגדם אלה אם צריך משהו ממוקד לאיפוס
בהחלט משתדלת,
על ספת הפסיכולוג כשיהיה בן 20 נגלה מה באמת היה פה..
הצלחת לסיים את החומה?
:)
עדיף לחנך יותר טוב מחומה ואני בטוח שאת עושה את זה :)
מקסים, באמת.
אני תיכף חוזרת,
רק מסיימת לבנות חומה סביב איתמר.
שם יש הרבה יותר טוב מזה
לוקחים זבל פרות טוחנים אותו
ומוכרים לילדים
"רק ליפול על גן עדן
ליפול על גן עדן
ליפול על גן עדן...
בוא ניקח מקל שחור
מקוטר בינוני
נדפוק כדור אחד בראש
נעוף לעננים."- דופלר
שמעתי שבפיצוציות התחילו למכור בקבוקונים קטנים של גז מזגנים..
זה מעניין כשקצה הלשון עומדת.
דייקת, ידידי.נו, לפחות אני חלק מטרנד.
שוק או שיק?
תנסי אדוויל או אקמול נוזלי
מקסימום מוקסיפן או רגיעון של הדס :)
במקרה הכי גרוע שמעתי שהמון ילדים התחילו לקחת ....
ריטלין
ממממש עומד לי על קצה הלשון תוכן פוגעני
כך "למתקדמים" מוצדק לפחות, (לא הפנמתי שאת עוד מעט דוקטור, למרות הערת האגב, שלא ידעתי איך להתייחס אליה בפוסט), אבל השם פלצני עדיין.
בחרת לך דרך חיים, עם הנשמה הצינית שלך, היא לא תהיה סוגה בשושנים.
תמיד את יכולה להעמיד שם כמה ארגזי קרטון מלאים כרוב ניצנים, ולבעוט בהם כל פעם שתעברי.
ובעיות ראש זה להיט לאחרונה, אין לך מושג לאן אפשר להגיע עם זה, בתאוריה, כמובן
'המתקדמים' זה מטבע החליפין היחידי שמנחם אותנו, הדוקטורנטים, הטיפשים ששמו נפשם במגדל השן המט ליפול.
מסתבר שנו מיינדס - נו טראבל.. ונכון, כבר אמרו את זה לפני, אבל מישהו כתב את זה בג'יבריש?!
איך הם ממציאים שמות לקורסים שלהם, איך?
כאילו אם יש תיאוריות למתקדמים, אז איפה ללא מתקדמים, מה זה האפליה הזאתי?
אגב, אני חושב שהפתרון למדינה הזאת מתמצא ביבוא, (של גרייט מינדס), וייצוא, (של נו מיינדס).
אני חושב שהמשפט הזה יכול להיות מצא למפלגת העתיד, לפני ש"בסוף יגיע הסוף", כדבריך.
"אידיאולוגיה ותורת השיח: תיאוריות למתקדמים"
זה שם הקורס עליו המבחן, דרך אגב
איכשהו התגובה שלך מתחברת היטב לעולם התוכן שלי כרגע
גרייט מיינדס וכו' וכו'
"בסוף, הגיע הסוף".
לא שעד שהגעתי לזה, היה חסר משו, אבל זה משפט מחץ הגליאני.
השימוש הבילטראלי שלך בבלטות, הוא פנימנאלי. בית קברות ליקירי הבית, שקצת הגזימו, לא רע.
גם אי השימוש בחברת קדישא, כל המשאלות בפוסט אחד. אחלה.