ברוכים הבאים לרשת החברתית TheMarker Café
כדי להגיב לתכנים המופיעים באתר או לפתוח בו עמוד אישי, נבקש ממך לעבור תהליך הרשמה קצר.
ההצטרפות לאתר תחבר אותך לעשרות אלפי חברים שגולשים בו מדי יום. לאחר תהליך הרשמה קצר, ניתן להזמין לאתר חברים שלך ולפגוש אנשים חדשים מכל הארץ, בכל הגילאים ומכל תחומי העיסוק.
אנחנו מזמינים אותך להקים דף אישי ברשת האינטרנט. בדף זה ניתן לספר על עצמך, לכתוב בלוג (יומן רשת) ולהוסיף תמונות וסרטי וידאו. זו הדרך לבטא את עצמך, לקדם רעיונות עסקיים או חברתי
|
זה קרה בסוף השבוע שעבר, זה סיפור לא פשוט, וחשוב לי לספר אותו, איך הכל התחיל.
ישבתי בבית שימוש ציבורי של מוסד מכובד עד מאוד, שהוא יסוד מוסד. מאחורי המחיצה השיחו אנשים לפי תומם מבלי להשגיח בנוכחותי הנסתרת והחרישית, סבלתי מעצירות. קול אחד, סמכותי במיוחד, נשמע לי מוכר, נדמה לי שזיהיתי אותו, אף כי איני בטוח. הם דיברו שם סרה בבנימין נתניהו ובאהוד ברק, אוי לאוזני שכך שמעו.
כלא מאמין - נרגש ואפילו נסער - החלטתי בו במקום לברר, עוד מעט וכבר מאוחר: הכצעקתם? הכהתלחששותם של האנשים הטובים האלה שמשתינים בקיר? ואיך זה קורה שהתקשורת שותקת ולא חושפת את הסוד הנורא. האם שוב היא מועלת באמון צרכניה?
ביומיים-שלושה האחרונים, השבתתי עצמי מכל מלאכה, ואחוז תזזית ותחושת שליחות עסקתי בעניין אחד: גביתי עדויותיהם של כתריסר אנשים יודעי-דבר, וביניהם כמה פסיכולוגים ידועי שם, למען יעזרו לי לבסס את האבחנות שבתחום תורת הנפש.
הדיוקנאות שהצטיירו לנגד עיני הם דיוקנאות מטרידים, בלשון המעטה. עד מהרה נתגלה לי שנתניהו וברק - כל אחד בתורו - כבר כיהנו כאן כראשי ממשלה, ואת כהונתם סיימו בריסוק אברים. את התבשיל שהקדיחו בשעתם, אנחנו אוכלים עד עצם היום הזה.
עכשיו הם מעמידים פנים של אנשים חדשים, שהסיקו מסקנות והפיקו לקחים מכשלונם הקולוסאלי. אלא שהפסיכולוגים אינם מזדרזים לאשר, הם עדיין מפקפקים: טענה לחידוש פנים, הם קובעים, מאפיינת מקרים של סכיזופרניה.
נתניהו, כך רשמתי מלה במלה מפי עדי, סובל מתסמין מוכר, המקשה על הפציינט להבחין בין עיקר לטפל, בין מציאות להזייה, בין דמיון לבדיון. היו מבני שיחי, שאף הרחיקו לכת וכינו אותו "שקרן".
ברק, לעומתו, סובל בעיקר מדיסוננס קוגניטיבי, המעמיד אותו שלא בטובתו בראש מחנה, שברק עצמו אינו מזדהה אתו ועם השקפותיו המסורתיות; מה לו ולמחנה הזה, מה למחנה ולו. הוא גם לוקה בבעיות קשב קשות, היוצרות רושם שאינו מבין בבני אדם ואינו אוהב אותם.
אלו הסיבות העיקריות שבגללן אין לשניים - לביבי ולאהוד - מעגל פנימי, ופרט לבנות זוגן אין להם שותפים אמיתיים. רבים ששכבו למענם על גדרות חשים עצמם נבגדים, ורק מעטים בצמרת מפלגותיהם אוהבים אותם או מאמינים בהם ולהם.
עוד נמסר לי, שגם בנתניהו וגם בברק אפשר לתת סימנים מובהקים של רדיפת בצע, אך זה לא הנושא שעומד עכשיו על סדר היום; לא בטוהר המידות עוסקת מערכת הבחירות - עסקה וחדלה.
למשמע כל העדויות האלה, לא ידעתי את נפשי מרוב מצוקה ומועקה. מיד טלפנתי לקולגה שלי בעיתון, שמתמחה בהתרת הספקות, והוא עושה זאת באבחת חרב חדה. אין לך ברירה, אמר; מרגע שנודע לך, אינך פטור עוד, עליך לפרסם את כל אשר גונב לאוזניך. יידע הציבור, יידע ויחליט; ואני מזדרז למלא את חובתי.
ובקשה אישית יש לי: לא הייתי רוצה, שמפלגה כלשהי - קדימה, לדוגמה - תשתמש לתועלתה, לתעמולתה, בטור זה, שתחילתו במיחוש מעיים וסופו בחיבוט נפש; אני את שלי עשיתי, ורוח בטני שהציקה לי - נחה.
|
rotemran
בתגובה על איך חסכה אשתי 1000 שקל
עדנה כהן קדוש
בתגובה על על מה הוא מדבר, נתניהו
פה גדול
בתגובה על מה שיגע את השופטים של צ'יקו
ציני_כאן
בתגובה על הרב עובדיה הוא האלוהים
צפייה ישירה במציאות
בתגובה על היומן כמעיין
צפייה ישירה במציאות
בתגובה על תחזית להשבוע
Innovative Software Development
| Cafe:
ראשי |
העמוד שלי | אנשים |
קהילות |
בלוגים |
תמונות |
וידאו |
אודיו |
קהילת תמיכה |
||
| מדורים:
העמוד הראשון |
הייטק |
שוק ההון |
וול סטריט |
smartphone |
קריירה |
פרסום ומדיה |
צרכנות |
נדל"ן |
משפט |
רכב |
עסקים קטנים |
||
 | ||
| שימושים: התראות RSS | כל הפרשנויות | כל כותרות היום | תנאי שימוש באתר | כתבו אלינו | ||
| עכבר העיר:
מדריך עכבר העיר |
סרטים |
מסעדות |
הופעות |
ילדים |
הצגות |
ברים |
מדריך עכבר העיר – בידור , תרבות , סרטים , קולנוע |
||
| הארץ:
חדשות |
בחירות |
מזג אוויר |
גלריה |
חדשות חוץ |
ביקורות סרטים |
סרטים חדשים |
ביקורת מסעדות |
ספורט |
לונדון 2012 |
ספרים
|
תגובות (16)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מדוע אנשים פה חושבים שבחירות הן עניין לא פרסונלי?
הרי האנשים הללו ותכונותיהם הנפשיות הם שיקבעו את עתידנו הרעוע גם כך...
גדול!
סינטזה מושלמת לצרכי הגוף והנפש
דבריך יוסי מזכירים לי את המעשייה הישנה שתמיד קולעת למטרה כאשר מדובר בנסיבות אלו
וכך כותב שחקן התיאטרון למבקר התיאטרון שביקר את ההצגה בה שיחק והשתתף
"אני יושב לי בחדר הכי קטן בבית והביקורת שלך מונחת לפני........ועוד מעט היא תהיה מאחורי"
יוסי, בא נניח שהכל ידוע כי הרי אנשים אינטיליגנטים לא ממש נסתתרה מהם בינתם.
אבל לרדת לשאול תחתיות כזה?.
מה קרה לך?
ועוד הכל בסתר?,
הרי אתה תמיד הטפת לכולנו לאמר דברים אמינים.
מהיכן אדע כי אתה בפעם הזו דובר אמת?
גם לא ממש עזרת למרץ בבחירות וגם כותב דברים כאלו שהם התנהגות בתת רמה של כותב בעיתון.
כל כתיבתך עד היום בספרים ובעיתונים היתה מעולה!
מה קרה לך?
אני במקומך הייתי מבקש מליאור קודנר שיוריד את הכתבה.
עשית זאת כבר בעוד רשימה הזויה שפתאום נעלמה!
חבל.
נ.ב. אני מצביע מרץ שנים רבות.
אינני יודעת אם לצחוק או לבכות???!
יוסי שריד, אתה צודק כשזה נוגע לשני "נבחרי הציבור" המדוברים, שהובסו בחרפה לאחר תקופת שלטונם ההזוי והעזו לחשוב שכולם מטומטמים ושכחו להם את בזיון כהונתם.
חבל שתנועת מר"צ עם התנועה החדשה לא הצליחה לסחוף אחריה יותר אזרחים.
תמשיך לכתוב את דעותיך והגיגך. יש לך קהל גם באמריקה.
רותי
לוס אנגלס
מה שהוא חושד, זה שעיתונאי החצר, ארי שביט הוא דמגוג עלוב
(וכל הפוסט הזה הוא פארודיה על דרך כתיבתו של שביט)
לכתוב אתה יודע...
והנה, בזכות אנשים כמוך, שהפכו את הבחירות האלו לפרסונליות, ולא לשאלה של דרך,
מצאנו את עצמנו עם שמאל שהתרסק לפחות מ-20 מנדטים
אני מקווה שאתה מרוצה.
ואיפה כל היפים והבריאים , האהובים והנערצים, המכובדים והישרים, המופלאים והנאמנים?
במרצ ?
מר שריד,
לא צריך לרדת כל כך נמוך כדי להביע מצוקת מעיים. הייתי מוותרת על הפתיח, למרות שאין לי בעיה להשתמש במילים גסות. ראה, למשל, בפוסט שלי כאן (וגם בזה שלפניו):
http://cafe.themarker.com/view.php?t=879714
בד"כ אתה כותב יפה ובצורה תרבותית יותר.
חה!
יופי של מקבילה שכולה אמת ומודעת לעצמה והכתובה בסגנון סאטירי בכוונה ליצירה המגוחכת בצורתה והחסרת בסיס לתוכנה על לבני
בדיחה כפולה
הוצאת את המיטב מהטוב ומהרע שבך כאן.
אבחנות מדויקות וכואבות (במקרה הזה אפילו ילדי הגן כבר יודעים זאת)
ועם זאת - לא ברור מה אפשר לעשות.
אני קורא בשקיקה כל דבר ודבר שאתה כותב.
כואב את כאבך שהוא כאבה של מדינה שלמה שרואה את המראות ולא יודעת מה לעשות.
מזדהה עם כל מילת ביקורת שלך, היום ומאז ומעולם
ועדיין - לא יודע אנה ללכת ואיך לשנות?? ואולי גם אתה לא.
דבר אחד לימדת אותי, וידוע לי אישית על עוד כמה וכמה שהיית נר קדוש לרגליהם - לימדת אותי ערכים מהם עת הלכת לעזור בקרית שמונה, ואח"כ גם בשדרות. מעשה כל כך נקי ונכון שאורו בוהק דרך כל הליכלוך והסחי פה בארץ, חולף ממחנה השמאל ונוגע בליבותיהם של אנשי הימין.
ואולי זה הלקח שאני יכול ללמוד ממך, מורי.
שפוליטיקה, גבוה או נמוכה, ים-תיכונית או אירופאית, סופה שהיא משוחתת ומשחיתה.
ואדם מן הישוב שרוצה לתרום למדינה יפה וטובה יותר, יצביע מה שיצביע, עם או בלי רגש של גועל וסחי בעת הוא עומד בקלפי ו(שוב) נותן אמון באלו שהוכיחו מעל לכל ספק שאינם ראויים לאמונו. אך רגע אחרי שיצא ממאורת שרצים זו - ילך ויעשה מעשה טוב. נכון. חינוכי. שריח הפוליטיקה לא מריח ממנו, וטעם טוב של עשיה למען הארץ הזאת כן עולה ממנו.
תודה לך.
עמי
שלום לאיש שריד!
כושר הכתיבה שלך סוחף!
גם אם התוכן ממעמקי האסלה..
קראתי לאחרונה את ספרך האחרון ונהנתי הנאה מרובה!
יישר כוח!
בברכה חמה
שוש
מה אגיד לך מר שריד ...
לא אהבתי את הפוסט הזה.
אזרחי מדינת ישראל צריכים ביום זה לבחור דרך - לציונות, דרך מדינית, דרך כלכלית ודרך חברתית ל-4 השנים הבאות.
אתה הפכת את זה לפרסונאלי.
נגררת אחרי כולם - כי כולם עושים את זה.
חבל.
ציפיתי ממך ליותר מאשר סיפורים על קקי שלא יוצא...
אכן, מזעזע!
שני מנהיגים צעירים ומבטיחים כל כך
לא מוכרים- הבטחות חדשות ורעננות שטרם הכזיבו.
יכול להיות שמה שאתה חושד בו הוא נכון?
If I read this correctly, this is a wonderful satire on the
cowardly column Ari Shavit wrote some time ago about Tzipi Livny - not that I'm a big
defender of her, but because of Shavit's subservient character