היונה שלי מאת שרי רוזנטל היונה שלי עומדת על הגדר,
היונה שלי אינה רוצה להישבר.
רוצה לפרוש כנפיים ולהתחיל לעוף,
אך משהו כנראה, פגע בה בגוף.
לבנה ויפה היא ,יפה עד כאב,
היא סמל לטוהר היונה שאני אוהב.
עיניה חומות ומבטה כה תמים
ומחכה היא על הגדר, כבר הרבה שנים.
וזו היונה ,הסמל לשלום
וזו היונה מושא של חלום.
מי יתן יונתי ותוכלי לעוף למרחב,
מי יתן והשלום כבר יופיע עכשיו.
לא איבדנו תיקוה , הסיכוי עוד קיים,
בלי שלום אין הווה ועתיד בעולם.