
מבקשת מהן לחזור, מבטיחה שלא אנטוש אותן יותר.
אני קוראת למילים, מחכה להן במטבח, בסלון, בחצר מנסה לפתות אותן שיחזרו אבל הן לא מאמינות לי שחזרתי.
הלשון שלי מבקשת כי היא נורא מתגעגעת אבל הן ממאנות.
את חלודה הן אומרות שכחת אותנו הן כועסות.
טוב אה...אני מנסה תירוצים הבאתי חיים חדשים לעולם והם היו חזקים ממני ומכן גם יחד.
בהתחלה הפכתן משניות ולאחר מכן בין הכביסה והספונג'ה לא שמעתי שיצאתן בטריקת דלת.
אורבת בפינה מנסה לתפוס אותן והן חומקות ממני.
אני מודה בפניהן על שבגדתי בהן מבקשת הזדמנות נוספת מנסה כמו תינוק, כמו מבראשית א-מא א-בא מקרצפת חלודה שכבה אחר שכבה אולי זה יקרה?
נ.ב. בני יושב לצידי מביט במעשיי כשאני יושבת עם עט ופנקס ורושמת את המילים האלה. מה את עושה? הוא שואל רשימה למכולת אני עונה.... |
גורדון בר
בתגובה על pics
תגובות (10)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה על העידוד חברה שלי.
אני רודפת אחרי המכשפות....
תודה.
הן תחזורנה המילים
לא יכולות לוותר על מישהי שיודעת לטפל בהן כמו שצריך
כן..
רק כשהן רשימת מכולת הן הופכות
זחוחות כאלה, שמנמנות ..
כמו דודות מעצבנות שיושבות בסלון
שעה שאחיותיהן המכשפות
חמקו להתהולל במקום אחר
יפה , הנחת כאן
yes we can!
thanks darrrrrrr
אוי חמודה, איך אני גאה בך. סוף סוף חוזרת למלים
שאת כל כך אוהבת. אל דאגה, הן כמו מאהב ישן
שלאחר הסערות והחיים שעברו, תמיד נמצא,
תמיד אוהב. ממתינה לפוסט הבא בקוצר רוח :-)