מבקשת מהן לחזור, מבטיחה שלא אנטוש אותן יותר.
אני קוראת למילים, מחכה להן במטבח, בסלון, בחצר מנסה לפתות אותן שיחזרו אבל הן לא מאמינות לי שחזרתי.
הלשון שלי מבקשת כי היא נורא מתגעגעת אבל הן ממאנות.
את חלודה הן אומרות שכחת אותנו הן כועסות.
טוב אה...אני מנסה תירוצים הבאתי חיים חדשים לעולם והם היו חזקים ממני ומכן גם יחד.
בהתחלה הפכתן משניות ולאחר מכן בין הכביסה והספונג'ה לא שמעתי שיצאתן בטריקת דלת.
אורבת בפינה מנסה לתפוס אותן והן חומקות ממני.
אני מודה בפניהן על שבגדתי בהן מבקשת הזדמנות נוספת מנסה כמו תינוק, כמו מבראשית א-מא א-בא מקרצפת חלודה שכבה אחר שכבה אולי זה יקרה?
נ.ב. בני יושב לצידי מביט במעשיי כשאני יושבת עם עט ופנקס ורושמת את המילים האלה. מה את עושה? הוא שואל רשימה למכולת אני עונה.... |