מעולם לא התחברתי לשירי אהבה מתקתקים נוטפי סכרין שבא למות...

תמיד צחקתי בתיכון על כל הזוגות האלה שהתגפפו בסתר וגנבו עוד נשיקה לפני הצלצול..

גם בשירות הצבאי שלי גיחכתי בקול רם כשראיתי אותם עומדים בתחנת אוטובוס מתנשקים ומתחבקים עד שהדלת נסגרה  

עד היום שהתאהבתי..

בתחילת שנות ה90 השיר הזה העלה לי את העצבים מרוב הקיטש...היום רקדתי עם הבחור שלי לצליליו במשך שעה.. 

יש מצב שהתבגרתי...