חג הפורים בפתח. בעוד מספר שבועות יחגוג עם ישראל את ביטול מחשבת המן האגגי להשמדתו של עם ישראל, אשר תרבותו העזה להיות שונה מתרבות שאר העולם – "ודתיהם שונות מכל עם".

מחשבת המן אינה ייחודית דווקא לו, היא מצטרפת לשורה מכובדת של מחשבות זדון המלווה את ישראל למן הולדתו ועד ימינו אנו. מחשבות זדון אלו עסקו כולן בדרכים פרקטיות להשמדת עם ישראל, בין אם באמצעות השמדה פיזית, בין אם באמצעות השמדת תרבותו הייחודית.

שימור תרבותו הייחודית של עם ישראל, אם כן, אינו דבר של מה בכך, אלא דבר שיש לשמר ולתעד. אחד האמצעים החשובים לשימור תרבותנו בא בדמות חוק עלום ולא מוכר ששמו: חוק הספרים (חובת מסירה וציון הפרטים), תשס"א-2000. חוק זה קובע כי מכל ספר ומכל עיתון היוצאים לאור בישראל, יימסרו שני עותקים לספריה הלאומית הממוקמת כיום באוניברסיטה העברית בקמפוס גבעת רם. החוק מגדיר "ספר" בצורה רחבה, הכוללת למעשה כמעט כל דבר דפוס היוצא בישראל.

מטרת החוק היא לשמר את תרבות עם ישראל כפי שזו באה לידי ביטוי בפרסומים השונים היוצאים לאור בישראל. בסיס נתונים אדיר זה משמש כבר כיום כבסיס לעבודות מחקר שונות בנושאים שונים הקשורים במורשתו של עם ישראל ותרבותו.

הספרייה הלאומית מחזיקה כיום במאגר הספרים הגדול בעולם בנושאי היהדות. הספרייה כוללת מיליוני ספרים, וקולטת מדי יום בממוצע כ 100 ספרים חדשים הנשלחים אליה בהתאם לחוק. הספרייה היא כה גדולה עד כי ספר שלא מוחזר למקומו על ידי עובדי הספרייה נחשב ל"ספר אבוד" שלא ניתן למוצאו שוב.

הספרייה הלאומית כוללת גם כתבי יד עתיקים ונדירים, לרבות פירוש המשניות לרמב"ם בכתב ידו של הרמב"ם אשר עבר מיד ליד בתוך משפחתו של הרמב"ם לאורך הדורות. ערכו של כתב יד זה לא יסולא בפז, וערכו בשוק כתבי היד העתיקים מוערך, לא פורמלית, במאות מיליוני דולרים.

בהתאם לחוק הספרים, מועברים לספרייה הלאומית כל הפרסומים היוצאים לאור בישראל, לרבות ספרי ילדים ופעוטות. כך, בצד אותם עותקים נדירים וחשובים של ספרי יהדות דוגמת פירוש המשניות לרמב"ם, ניתן למצוא בספרייה הלאומית גם את ספר הפעוטות "חיפי החיפושית" שנשלח רק לאחרונה לספרייה הלאומית. אכן, חיפי החיפושית בצד כתב ידו של הרמב"ם (אל דאגה: כתב היד שמור בכספת שמורה היטב ומטופל אישית על ידי מומחים, בעוד חיפי נאלצת להסתפק במדף מתכת פשוט).

אגב, הספרייה הלאומית של ישראל ייחודית בפן נוסף: רק מקצת הספרים מוצגים באולמות הקריאה, ומרבית הספרים מאוחסנים במחסני ענק הממוקמים מתחת לאולמות הקריאה ואינם נגישים לציבור. כאשר מבקר בספרייה מעוניין לעיין בספר הנמצא במחסנים, הספר יועבר אליו באמצעות מסוע ומעלית ייחודיים שיובילו את הספר מהמחסנים לספרניות שבאולמות הקריאה, בתוך שעה אחת.

חושבים שחוק הספרים לא נוגע אליכם? טעות בידכם. אם תשחזרו בזריזות את תולדות חייכם, תגלו כי כל אחד ואחד מאיתנו הוציא כבר לאור דבר דפוס בישראל אך לא מסר עותק ממנו לספרייה הלאומית.

לא נזכרתם? אזכיר לכם: הזמנות לחתונה. לכאורה, הזמנות לחתונה נכללות בגדר חוק הספרים, ועל כל אחד מאיתנו היתה מוטלת חובה להגיש 2 הזמנות מחתונתו לספרייה הלאומית, ומי שלא עשה כן צפוי לקנס!

אך אל דאגה – אין צורך להיערך כספית לקנס. בשנת 2004 נחקקו תקנות, בהסכמת הספרייה הלאומית, לפיהן פרסומים שיצאו לאור במטרה למסרם לבני משפחה או משתתפי אירועים פרטיים – פטורים מחובת מסירתם לספרייה הלאומית.

איזו הקלה.