0 תגובות   יום שלישי, 10/2/09, 02:06
לא קרה כלום.לא קרה כלום.האמת יצאה אל האור.השעון סופר לאחור. אתעלם מיצרה ולא ירים ראשו. ההכחשה מבצרי. עיוור מבחירה. הסוסים ברחו מן האורווה – ועכשיו לאן? האהבה מתה. כואב להודות – קודם אצלה. כמה נשאר ד"ר? יש סיכוי? משהו לכאב? מכר – מאהב – ארוס – בעל – זר. החיים מסבכים הכל.כמו ההיא שכמעט והלכה שעה שעוברה.האינסטינקט אומר 'ברח' ואין מוצא.ללא היסוס הייתי טורף את הקלפים.אך ישנם אלו שנפשם תלוייה בקלף הבא. אז מתעלמים. כמו כולם.מוציאים פתרונות זמניים.חורקים שיניים. כמו כולם.מעבירים את הזמן.בוגדים. כמו כולם.רק להרגיש שוב נחשק. חיים שכואב לחיות. 

האופטימיסט מת היום.

דרג את התוכן: