על הכביש המהיר ממרסי לפריז חלפו מכוניות במהירות אימתנית ,אף אחת מהן לא זיהתה את ביקתת העץ היפיפיה,שנבנתה שם לפני אלפי שנים, ולא עצרה כדי להבחין במהלך חיים ששובת ועוצר מלכת בגלל מהירות  הארועים.

למעלה אן שעון,יש רק רוח קיצית מעייפת,מיבשת שלוש שמלות שהתכבסו להן,ומחכות להכיל את בעלותיהן .צווארון לבן שקישט את הקטיפה הכחולה,הקדים להלבין מול השמש, מתעקש להביט על טיפות שנוזלות ממנו לאט ומערבבבות שלולית קטנה בתלולית של חול.
לפעמים, השקיה היא יבוש ,דינמיקה אחרת של מחול חיים,אבל מעולם לא גדל שיח שוטה מתחת לחבל הזה,האם הוא זיהה שיש שם עדין סבון,או שפשוט לא היה רצוי שם,שיחים לא מדברים,גם כלבים לא,רק לאנשים ניתנה הזכות הפלאית הזאת לבטא את עצמם,אבל גם הם לא מיטבים לנצל אותה,לפחות רובם.
איך הן היגיעו לשם איש לא שאל .אולי הן עצרו את מכונית חייהן פעם כשנסעו מתחת למנהרה הגועשת במהלכים דו סיטריים ובמקום לשאול האם ימינה או שמאלה הן פשוט החליטו לעלות למעלה,אופציה שנהגים לא מכירים,אן בשום מפה לסימון שבילים ממד שלישי ,החיים על המפות לא מעלים אפשרות  כזאת,גם לא מפה אילמת,תמיד הם מצוירים על דף חלק שמישהו ממלא לעצמו

השמלה השחורה התיבשה לה דוקא בהפוך,זאת שתלתה אותה הניחה שצבעה עלול לדהות ,או שהעדיפה לא לחשוף את השחור שהחליף את הסגולים שאהבה לעטוף בם את עצמה לפני שעלתה להתגורר בבית העץ שמעל המנהרה,ומהצד השני שלה  ברק הסגול ששחור לפעמים מטעה או מעדיף להתחפש לו,בעזרת קרנים של אור,האם הניחה את מכוניתה בצד,או ביקשה מהנהג לעצור לרגע ולא שבה

אולי זיהתה את המקום כמוטל ללילה ,ועברה להעביר בו את כל אחרית ימיה

מה מביא אדם להחלטות מהירות ,חסרות אחריות ,לעזוב ממד אחד להחליפו באחר ולא לדעת מה תהינה התוצאות

הוא ,אולי ,סומך על עצמו שימצא פתרון כשתופיע הבעיה,או שלא נשארה לו אפשרות אחרת וצמצום  החלופות משאיר אותו על גבעה נטושה,שהופכת בחורף לאגדה,שרק מי שמעלה את עיניו מעט מבעד לזכוכית החזיתית של מכוניתו יכול לדמיין ששם התרחשו כל התסריטים של האחים גרים

אבל איש לא מעלה את עיניו ולא חוזה בפלא שמתרחש מעל ראשו,כל העינים נשואות קדימה,לכיוון שיש בו כוח עוצמה והרבה כסף.

גם אנשים ,כמו מפות,הם דו מימדים,אן אצלם למעלה .יש ימינה או שמאלה.איש ששואל "לאן עכשיו".מעולם לא יצפה לשמוע "עכשיו,למעלה" יש- או ישר או ימינה או שמאל 

ואולי זה מה שמאחד בין הנשים שגרות מעל המנהרה.שלושתן ראו שיש גם למעלה ואז כשאתה יודע שיש לך משהו שרק אתה גילית,אתה מחפש אותו,ושותפים נוספים מפתיעים אותך  ונוסעים  ,בדרך הכל כך לא צפויה ,מבורכים תמיד

הם מרחיבים את הגילוי,מביאים אותו להראות עוד חלקים

 של הדרך הלא סלולה,

מי כתב את השורות שמיטיבות להגדיר את ההמון הזורם מתחת למנהרה בדרך הכי מפוארת ומאוספלטת,נוהר אל אושיות העוצמה ומכלה את ימיו בה,

ומי עוצר ובודק את העפר שלא נסלל מעודו ומאבק בו את בגדיו ,מנסה לאתר כלים לעבד את דרכו החדשה וגם הוא מאבד את ימיו בדרך

השמלה האדומה,מתנופפת לגובה ,מתחרה באחרות על הרוח  ועולה גבוה מהן,אותה עוצמה שמנשבת על איכויות שונות של בד,מוציאה תגובה אחרת,הבד הדק והשקוף מעט ,אוהב להגיע גבוה . מותיר קטיפה כחולה  וכבדה מאחוריו ושמלה שחורה ,כהה מידי ,בצידיו

מה מעיף אותה בעוצמה כזאת ,העובי המשקל או הצבע,

תמיד מחפשים סיבה לתופעה ומניחים שיש רק אחת,לפעמים אן שום תשובה ולפעמים כל התשובות נכונות ובאמת שמלת-שני בהירה ודקה תקבל פור בטוח במהירות הזנקה,בלי להתחשב בנוסחאת מהירות כפול זמן שווה דרך.

ומה יקרה למכונית  יפנית,עשויה פח דק בצבע אדום עם אותה רוח גבית כמו השברולט השחורה שלפניה

למה היא נוסעת באותו קצב,אולי כי הנהג האיטלקי שדורך על דושת הדלק שלה משתתף בנתונים שלא היו לשמלות או שהוא סתם רודף בצע ויודע שהוא צריך להשאר בקצב הנסיעה שכל אלה שלפניו ואחריו ישארו תמיד בו,מעולם הוא לא שקל עצירת פתע ומבט טיפה גבוה יותר מכל הנהגים האחרים.

המשך יבוא