אני ממתין בירושלים לפגישה חשובה שאחריה יש תכנית ושמה ג'יגה ב'. לא יאומן אבל התכנית אושרה לשידור ביום הבחירות. הסיבה מאוד פשוטה, אין כתבים שעובדים עבודה של ממש ולכן יש זמן לתכניות חמודות אפילו לא חשובות. זה אחד הימים שאני מסתובב שעות רבות במערכת ולא עושה דבר. יש ימים כאלה. פתאום נפגשים עם המנהלים, הליך דביק ומיותר האמינו לי. זכיתי ללחיצת יד מהמנהל ושאלה תמימה משהוא אם הכל בסדר. כן היתה התשובה ועוררה פליאה בקרבו של האיש שמתנכל לי כבר זמן רב. האמת שלחיצת יד יכולה ללמד הרבה מאוד ולמדתי ממנה את מה שידעתי עם הקשרים שלי עם האיש. קשרים עוינים וקרים. בלחיצת היד למדנו כולנו שצריך לתת יד אמיצה. עם כל הכבוד צריך תמיד לבדוק מה עושה היד השניה זו שאנו לא מודעים אליה. התנוחה של היד הזו מלמדת על טיב הקשרים עם האיש. גם הזווית של היד הלוחצת. אם נותנים לכם יד ויד שמאל מכסה על היד שהוגשה אליכם דעו שהאיש שתלטן. נתניהו הוא אדם כזה, ראו הוזהרתם אם טרם הצבעתם. אני אצביע כנראה רק בשעות הערב המאוחרות לקראת השעה עשר בלילה. בינתיים אני אצא למסעות בעיר ירושלים. אני הולך לבקר חברה לעבודה שילדה בן וזה פשוט רגע נדיר של אושר. בגיל מופלג יחסית היא מצאה גבר גרוש חמוד להפליא. עובדה זו מלמדת שתמיד יש תקווה והטובים מנצחים. משם אצא לעוד כמה פעילויות וחזרה לתכנית המופלאה שלי.

שיהיה לכם יום המצביא הכי טוב שיש

ניפגש בעשר עם הסקרים