זהו!

סוף סוף הצלחתי להפטר מהכל.

מכרתי את הבית לפני כמה ימים.

היום הייתה מכירת חיסול של כל המלאי של הבית.

המקרר החדש היה הדבר הראשון שנמכר.

בן חודש בלבד, שבועיים מחייו חיכה לטכנאי שייחבר אותו, הלך ברבע מחיר.

לא נראה לי שיחזור..

אחר כך נמכרו במהירות רבה, מסכי הטלוויזיה, המחשב הנישא והנייח,

מכשירי משחקי הוידאו והכל זרם.

לאחר שנמכרו כל מכשירי החשמל זה התחיל להיות קשה.

לא מצאתי מהר כל כך מי שירכוש את מלאי הבגדים שלנו.

היו שם בגדי חורף, קיץ, בגדים עליונים ותחתונים,

בגדי גברים, נשים וילדים, הכל משומש במצב טוב.

בסוף הצלחתי למכור אותם להומלס, שילם לי כמה גרושים שאסף בבוקר בצומת הראשי ליד הבית.

זהו!

כל רכושנו נמצא עלי.

אני מחזיק בידי חמישה כרטיסי טיסה.

לי לאשתי ולשלושת יילדי.

אנחנו נוסעים לניו-יורק, היא מוצבת שם מטעם העבודה לשנה שלמה.

האמת, היה לי ממש קשה למכור את אלבומי התמונות וקלטת הוידאו של החתונה.

זה בגלל שהם היו כבר חבוטים קרועים ולא ממש מושכים את העין.

הייתי צריך ממש לנקות אותם ולעטוף אותם בעטיפה חדשה. רק אז הצלחתי לדחוף אותם למישהו.

לא מכרתי לו אלבומים, מכרתי לו חיים. שכנעתי אותו שהוא יוכל לשבת בבית לדפדף באלבום

ולהרגיש נוסטלגיה חמימה, רגשות של געגועים הנאה מיצוי והגשמה עצמית.

אמרתי לו שאצלי זה עובד ואין סיבה שלא יעבוד גם בשבילו. הוא קנה את זה (יחד עם האלבומים).

כל המכירה הזו היא הפתעה לאשתי. 

היא אמרה שכדאי שנסע קל, בלי הרבה דברים.

אז, בפעם הראשונה בחיים, החלטתי להפתיע אותה ולמכור הכל. 

הכל!

היא בטח תשמח מאד.

תמיד היא אומרת לי "תפתיע אותי"

תמיד היא מפנה את תשומת ליבי לגיס ששיפץ את הבית כשאחותה הייתה באילת,

לחבר שיצא עם אישתו, כאילו למסעדה לארוחת ערב ליום הולדתה ,אבל בעצם

הפתיע אותה בנסיעה לחו"ל.

אז החלטתי להפתיע.

הנה היא מתקרבת, אני חייב לסיים אני הולך לראות איך היא תגיב בשמחה.

יאללה ביי.....

*לא אוטוביוגרפי