פתאום גיליתי ה-אש שריצדה ב"אש-ה" (הדרך הנכונה לכתוב "אישה") שבי כבתה אולי בלידה אולי דרך החולי ...... רגע -------------------------------- רגע !!!!!!!!!!!!! זה לא החיים שהזמנתי זה לא מה ביקשתי כל השנים. האם אהייה אחת מאלו שמסיימים את חייהם בערוב ימיהם ואינם מרוצים מעמל חייהם??? אשה מרירה גחלים שנדמו אז אולי בעלי תחזור להדליק בי את כל מה שכבה ולא תקח חלק במסע ההרס העצמי הנוראי שלי כמתבונן מהצד פאסיבי ו "תומך"??? אולי תנער אולי תגער תצרח אפילו תכה (טוב לא באמת) רק שאדע שלא לבד אני עצובה. שגם אתה מתגעגע אל אותה השמחה שקיימה אותי קודם. ה ש כ ח ת ? אז איפה את ילדה קטנה ושמחה מתחבאת בתוך גוף גדול שכזה עצוב שכזה מריר שכזה? איפה את? (נא לצרוח את השורה אחרונה ולדמות הד אנושי שנובע ממעמקי נקיקי המדבר)
|