יוהאן, בחלומי חזרתי לבית הספר התיכון. אבל לא לתיכון שלי.
היו לי כובע מצחיה לבן ונעלי אול-סטאר מרופטות. תיק של בילבונג. ועגיל בגבה. אף פעם לא היה לי עגיל בגבה. וישבה עליי נטע-לי. לא נטלי. זה שני מילים. אהה. שתי מילים. לידי ישב י-רון. במלעיל. הכי טוב מלעיל. זה חוסך זמן. י-רון. היה לו כובע מצחיה לבן. היו לו נעלי אול-סטאר חדשות, אז הן לא היו מרופטות. ותיק של בילבונג. ועגיל בגבה. עליו ישבה שי-לי. ההורים שלה קראו לה ככה כי זה כאילו מתנה בשבילהם. מדינת ישראל כולה עוד תשמע על המתנה הזאת. דיברנו על מוזיקה. מה עוד יש לדבר. י-רון אמר שפי-דידי מחקה את ביגי כי יש לו תסביך נחיתות אחרי הרצח של ביגי. הוא מבין במוזיקה, בעיקר בתקופות ישנות יותר. אני אמרתי לו שלא משנה מה, סנופ ודריי של "דה קרוניק" זה האמא של כל הגנגסטה-ראפ. שי-לי הסתכלה עלי, מיצמצה לאט ולעסה מסטיק. לנטע-לי נהיה משעמם והיא רצתה שניסע לים.
הלכנו לתחנה כשהבנות הולכות עם הידיים בכיסים האחוריים של המכנסיים שלנו. הגיע אוטובוס אז עלינו. י-רון השמיע לי שיר רועש בפלאפון. לא זוכר מה זה היה כי לא ממש הקשבתי בגלל שהייתי עסוק בעצמי קצת, אבל זה היה רועש ובטח הפריע לכל מי שבאוטובוס. על הזין שלי. תפסנו מיד מושב של רביעייה כדי שלא תיפול עלינו איזה זקנה. האוטובוס התחיל לנסוע והבנות כל רגע אמרו שם של מישהי מהשכבה וכולנו הסכמנו שהיא סתומה. בתחנה עלתה זקנה ונעמדה לידנו, אז הבאתי לנטע-לי צרפתית כדי שההיא תלך. איתה עלה גם ת-מיר, עוד אחד מהשכבה. היה לו כובע מצחיה לבן, ואול-סטאר מרופטות, ותיק של בילבונג, אבל משנה שעברה. לת-מיר אין עגיל בגבה. הוא כוהן. עשינו לו עם הראש והוא עשה עם הסנטר הצידה.י-רון שאל אותו 'מ-ה?', אז ת-מיר ענה - 'וואללה. מ-ה?' ואז שי-לי שאלה אם הוא מכיר את שקד מ-י' 2. הוא ענה לה שכן ושחבר שלו י-ניב זיין אותה. שי-לי אמרה שכן, היא מה זה זונה, ונטע-לי הוסיפה שהיא סתומה ושבטיול שנתי שנה שעברה היא ניסתה לשכב עם החובש אבל היה לה מחזור אז היא ברחה לו מהחדר באמצע. צחקנו וכולנו הסכמנו שהיא סתומה.
זקנה אחת אמרה לנו שנעשה מקום לאנשים אחרים. אז י-רון הפאדחן הזה אמר לי: עשה לה מקום יה זין. אבל הוא נשאר לשבת האפס הזה. קמתי וכל הדרך הסתכלתי על הזקנה הזאת, שתיחנק. אלו בכלל לא צריכים לעלות לאוטובוס - אם היא מתה עכשיו, נראה לה שאני מביא לה הנשמה? זין. ירדנו קרוב לים, קנינו פאנטה וי-רון ניסה לארגן בריזרים, אבל המוכר הזין לא נתן לו. כאילו עולה לו כסף למכור לי. שיילך חפש.עלינו לחוף וישבנו שם מתחת לשמשיה. אחרי שעה בא נ-דב. הזין הזה עד כיתה ח היה אומר לכל מי שקורא לו נ-דב, שקוראים לו נדב. איזה אשכנזי. קיבל מכות וירד מזה. לנדב היה כובע מצחיה לבן. היו לו אול-סטאר מרופטות ועגיל בגבה. ותיק של קוויקסילבר. נ-דב הוא ממשפחה נזקקת. אחרי שעה שי-לי היתה צריכה ללכת לשמור על אחיה הקטן רו-נן. איך שהיא הלכה, נטע-לי אמרה שהיא מה זה סתומה. וכולנו הסכמנו.
בימים אלו יצא לאור הספר הארי-פוטר הזיליון, והעיר שושן צהלה ושמחה. מבוגרים וילדים כאחד, עוצרים את זמנם מלכת, יושבים 11-18 שעות וגומעים את הדפים. מספרים לנו שההצלחה של הספר בקרב ילדים ובני נוער היא כבירה.
אחד מהשנים - או שהילדים האלו שקוראים הארי-פוטר נשארים בבית לקרוא, ללמוד, ובעיקר לא לקבל מכות ולחווות שוד אלים בגיל צעיר, או שפשוט עובדים עלינו בעיניים.
לטפולך אודה.
(איחלתי לחייל בהצלחה.) |